"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כלכלן אירופאי בכיר: יוון קיבלה עוד מנהיג שמבטיח לבטל את הצנע וצפוי להיכשל

האסטרטג הכלכלי של שרודרס: התוצאות ביוון אינן בהכרח אסון; היוונים סובלים מ'עייפות צנע'

,עודכן
אילוסטרציה: יוון. צילום: אי.פי.איי

"לדעתנו הבחירות ביוון הן נסיגה לאחור, אך לא בהכרח אסון." כך אומר אחד הכלכלנים הבכירים באירופה, אזאד זנגאנה, האסטרטג הכלכלי של ענק ההשקעות הבריטי שרודרס. בסקירה מיוחדת שפרסם לאחר היוודע תוצאות הבחירות ביוון ועליית מפלגת השמאל-הקיצוני סיריזה לשלטון, הוא מנתח את ההשפעות הכלכליות.זנגאנה אומר "בעצם קיבלנו עוד מנהיג שנבחר ושהבטיח תקווה ולבטל את תוכניות הצנע, שצפוי כנראה להיכשל. נשיא צרפת הולנד הוא רק דוגמא אחת לתקווה כוזבת כזאת. אפשר להבין את המצביעים היוונים הסובלים מ'עייפות צנע', שניתן להאשים בה את הקואליציה הקודמת (של מפלגת פאסוק והדמוקרטיה החדשה) שלא ביצעו את תוכניות הרפורמה והצנע ברצינות ומוקדם יותר, דבר שגרם להאטה הכלכלית להימשך לזמן ארוך יותר מהדרוש."

זנגאנה רואה מספר תרחישים אפשריים ליוון בעקבות התוצאות. "תוצאה פושרת: סיריזה מצליחה לקבל מספר ויתורים מהטרויקה בתמורה להמשך הליך הרפורמות. לכלכלה היוונית יש האטה קצרה, אך היא נמנעת ממיתון. ההשפעה על כלל אירופה אינה משמעותית."תרחיש שני הוא כזה שבו "סיריזה נכשלת. סיריזה נכשלת בהישגים מול הטרויקה והיא מעכלת את מצבה הכלכלי העגום של יוון. היא לא מצליחה עקב כך להגדיל את ההוצאות ולבצע קיצוצי מיסים שהיא הבטיחה. סיריזה כמפלגה מתפוררת והקואליציה מתפרקת דבר שמוביל למערכת בחירות נוספת. הכלכלה היוונית חובה האטה, אך ההשלכות הרחבות יותר אינן משמעותיות."

את התרחיש השלישי הוא מכנה "גרקזיט (Grexit). סיריזה מנתקת את קשריה עם הטרויקה לאחר שכשלה בהשגת פשרה ומסרבת לשלם את הריביות על החובות לטרויקה. מנהיגי גוש היורו מחליטים לדחוף את יוון החוצה על ידי עצירת הזרמות הכספים מהבנק המרכזי של גוש היורו שמממן את הבנקים של יוון. הבנקים ביוון מתחילים לראות התנפלות של הציבור על הפקדונות. בסופו של דבר יוון חייבת לעזוב את האיחוד המוניטארי האירופאי כדי להדפיס כסף משלה. יוון נכנסת למיתון ארוך וממושך, עם השפעות מסוימות על אירופה."

והתרחיש האחרון הוא "בלי טרויקה ובלי אקזיט. המגעים עם הטרויקה נכנסים למבוי סתום, שמסתכם בכך שאין עוד הקצאות אשראי ליוון. יוון ממשיכה לשלם את חובותיה אך היא נאלצת לנהל עודפים גדולים יותר. מכיוון שאין חדלות פירעון, הבנק המרכזי של גוש היורו ממשיך לממן את הבנקים היווניים, דבר ששומר את יוון בהסכם המוניטארי של גוש היורו. כלכלת יוון נכנסת למיתון עם תוספות של צנע, אך ההשלכות החיצוניות קטנות וזמניות."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר