מנכ"ל הכנסת רונן פלוט: "אבדוק את שכר הבכירים"

"הגעתי לארץ ב־1974 ממולדובה כשהייתי בן 18 שנה. לא חלמתי שאזכה אי פעם להיות מנכ"ל הכנסת", אומר בהתרגשות רונן פלוט בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו לפני כחצי שנה.

"באיזו מדינה חוץ מישראל יוכל אדם שלא נולד בה להגיע לכל תפקיד אם הוא מוכיח שיש לו יכולות וכישרון", מתפעל פלוט, שהוצנח למשרה המכובדת הודות לידידות העמוקה בינו לבין יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. פלוט היה גם מנכ"ל משרד הקליטה ומנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות כשאדלשטיין עמד בראשם.

כמי שכיהן במשך שנים כמזכיר מועצת הפועלים במרחב העמקים וכיו"ר האיגוד המקצועי של מפעלי המתכת בצפון, הוא מתייחס לעובדי הכנסת כמנהיג פועלים שדואג לצורכיהם ולתנאי עבודתם, ופחות כמנכ"ל שחייב בראש ובראשונה לבחון את מידת היעילות והתפוקה של 650 העובדים המנהליים הכפופים לו. כשהוא נשאל על הבזבוזים ועל כוח האדם העודף, הוא משיב: "אני לא בטוח שיש בזבוזים בכנסת, אני לא רוצה לומר כן או לא. אני רק יודע שיש פה עובדים מאוד טובים וברמה מאוד גבוהה. עבדתי במקומות עבודה רבים, ובשום מקום לא פגשתי עובדים ברמה כל כך גבוהה. צריך לבדוק אם יש בזבוזים, ואם אגיע למסקנה שיש אפעל להפסיקם".

גם כשנשאל פלוט על רמות השכר הגבוהות ועל כך שיש כמה עשרות עובדים ששכרם נע בין 30 ל־56 אלף שקלים בחודש, הוא מנסה לגונן על כך. "הם צמודים להסדרי השכר שלהם. יש להם תוספת פרלמנטרית שהיא חשובה, אבל אסור לשכוח שהם עובדים קשה. אין מקומות שבהם פקידים נשארים לעבוד לעיתים כל הלילה".

אל תגזים. לעיתים רחוקות חלק מצומצם מהם עובד גם בלילות, בעיקר בעת דיוני התקציב, אבל הם נהנים מארבעה חודשים של פגרה בכל שנה.

פלוט: "הפגרה היא לח"כים ולא לעובדים המנהליים. גם בפגרה העובדים ממשיכים להגיע לכנסת בכל יום, ובתקופה זו הם יכולים לסדר את כל הדברים שלא הספיקו לעשות כל השנה".

לא צורם לך שבימים של משבר כלכלי, פיטורים וצמצומים במשק יש בכנסת לפחות עשרה עובדים שמשתכרים יותר מהח"כים (כ־37 אלף שקלים בחודש) וארבעה מהם משתכרים יותר מ־50 אלף שקלים בחודש?

פלוט: "אני יכול להשיב לך על כל שאלה שקשורה להחלטות שלי, אבל לא על שאלות בנושאים שנקבעו לפני שהגעתי לכנסת. אני יכול להבטיח לך שכל נושא שכר הבכירים ייבדק על ידיי. אני אגיע לזה".

אינך חושב שהעוזרים הפרלמנטרים המשתכרים בין 8,000 ל־10,000 שקלים מופלים לרעה בהשוואה לעובדי הכנסת?

פלוט: "לא אני קבעתי את שכרם אלא ועדה ציבורית. אין לי ספק שצריך לטפל בתנאי ההעסקה של העוזרים הפרלמנטריים. אעשה הכל כדי לשפר את שכרם. צריך לעשות הכל כדי שירגישו טוב".

תקציב הכנסת גדל השנה ב־11 אחוזים לעומת אשתקד והוא מסתכם ב־606 מיליון שקלים. שכר העובדים המנהליים בלבד מסתכם ב־115 מיליון שקלים ועוד 47 מיליון שקלים לכ־200 אנשי משמר הכנסת ו־32 מיליון שקלים לכ־200 עוזרים פרלמנטריים. הכנסת מרשה לעצמה להגדיל את התקציב כמעט בכל שנה, משום שבניגוד למשרדי הממשלה הכפופים לפיקוח של אגף התקציבים באוצר, היא בעצמה זו שמאשרת את תקציבה.

פלוט אומר כי למעשה התקציב היה אמור לגדול בעוד 20 מיליון שקלים על פי תוכניות שגיבש המנכ"ל הקודם, אולם בשל המצב הכלכלי הוא החליט לבטל כמה פרויקטים מתוכננים (ובהם שדרוג המטבח במשכן): "לפני אישור התקציב נפגשתי עם כל הח"כים והסברתי להם כל סעיף וסעיף. יש לנו גם חשב שמפקח על ההוצאות".

גם השנה מתכנן המנכ"ל לבצע כמה פרויקטים בעלות כוללת של מיליוני שקלים. כך, למשל, יוחלפו כל צגי המחשב של הח"כים באולם המליאה בעלות של 2.5 מיליון שקלים, יבוצעו שיפוצים נרחבים באולם האודיטוריום שעלותם עדיין לא ברורה, תוחלף התקרה באולם שאגאל, יוכשרו עוד 140 מקומות חניה ותיפתח חנות למכירת מזכרות: "אני רואה חשיבות בהשקעה באסתטיקה של הכנסת. השקענו בשיפור הגינון, החלפנו את המדים הישנים של הסדרנים ועובדי המזנון במדים חדשים כדי שניראה כפרלמנט מכובד. בכל שנה מגיעים כ־160 אלף מבקרים לכנסת, ובהם גם אורחים ותיירים מחו"ל. נתתי גם הוראה להקפיד על הלבוש של העובדים ושל המבקרים. הוריתי שלא לאפשר כניסה לאנשים שמגיעים בלבוש קרוע או מרושל".

* * *

על חשבון כספי הציבור

"עובד שגר קרוב לכנסת - לא צריך רכב ליסינג"

כ־180 מהעובדים המנהליים במשכן הכנסת נהנים מהטבה שהרבה עובדים חולמים עליה: רכב ליסינג על חשבון העבודה. חלקם אינם נזקקים לרכב לצורכי עבודתם ומנצלים את ההטבה הזאת כדי לאפשר לבני זוגם ולילדיהם לנסוע ולטייל במכוניות. העלות השנתית של מתן רכבי הליסינג לעובדים מסתכמת בכ־9 מיליון שקלים לשנה.

מבקר המדינה בדימוס השופט מיכה לינדנשטראוס מתח ביקורת על כך וציין כי "המצב שלפיו כחמישית מעובדיה המנהליים של הכנסת, לרבות עובדים ברמות ניהול זוטרות יחסית, זוכים לרכב צמוד יכול להעלות שאלות במישור הערכי־ציבורי... דומה כי מצב שלפיו עובד יכול גם להשאיר את הרכב לבני המשפחה, אף בשעות העבודה, הוא צורם במידת מה ביחס למקובל בשירות הציבורי".

המנכ"ל פלוט אומר כי "בבדיקה שנעשתה על ידי החשב נמצא שהכנסת חוסכת בשל ההסדר הזה כמיליון שקלים בשנה. יש שני משרדים שמבקשים בעקבותינו לעבור לשיטה הזו כי היא חוסכת כסף. אגב, בכל משרדי הממשלה מותר לבני הזוג לנהוג ברכב הליסינג".

מה לגבי עובדים שאינם נזקקים לרכב לצורכי עבודתם?

פלוט: "מי שלא צריך רכב לצורכי עבודתו לא צריך לקבל רכב. אם יש עובדים שגרים קרוב לכנסת ובאים ברכב הליסינג והוא עומד כל היום בחניון או שבני המשפחה שלהם כל היום נוסעים בו, זה לא בסדר. אני הולך לבדוק את הנושא הזה אחד־אחד עם כל העובדים".

* * *

10 סגנים ליו"ר

חברי כנסת מכל המפלגות להוטים להיות סגני יו"ר הכנסת ולמלא את מקומו של היו"ר יולי אדלשטיין בניהול ישיבות המליאה. האם הסיבה לכך היא תוספת השכר של 1,000 שקלים לחודש או החשיפה לתקשורת בערוץ 99? קשה לדעת. בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת תיקון לחוק, הקובע כי מספר הסגנים יעלה לעשרה. החוק קובע כי מספר סגני היו"ר לא יעלה על שבעה חברי כנסת, אך יהדות התורה ומרצ, שאין להן נציגות בנשיאות הכנסת (המורכבת מיו"ר הכנסת ומסגניו), הפעילו לחצים כדי לזכות בייצוג.

פונץ' בננה באינטרנט

אתר האינטרנט של הכנסת הציג פיתוח חדש של חומרים פרלמנטריים שיאפשרו מעקב אחר עבודת הח"כים. עכשיו יוכלו הגולשים לעקוב אחר התיקונים בהצעות החוק לקראת אישורם בקריאה שנייה ושלישית (הנקראות פונץ' בננה בשל צבעם הוורוד של הדפים). זהו צעד נוסף במאמץ להגברת שקיפות עבודת הכנסת ונגישות המידע לציבור.

קוצצו הוצאות דירת השרד של היו"ר

בשבוע שעבר קיבלה ועדת הכנסת החלטה חשובה, המקצצת באופן משמעותי את הוצאות התחזוקה והניהול של דירתו הפרטית של יו"ר הכנסת. הנוהל נקבע בעקבות ביקורת שמתח בעבר מבקר המדינה על הוצאות האחזקה של יו"רים קודמים.

המבקר קבע כי בתקופת כהונתה של דליה איציק כיו"ר הכנסת נעשה שימוש בתקנון הכנסת כדי לשפץ את דירתה ולהתאימה כדירת שרד. עם זאת, קבע המבקר כי בהתנהלותה של איציק לא היה דופי, אלא הבעיה היא בנוהל עצמו המאפשר זאת.

למען הנזקקים

כ־30 מהעובדים המנהליים של הכנסת יצאו ביום חמישי שעבר מהמשכן המהודר לפעילות קטיף פירות בשדות קבוצת שילר שבשפלה, לרגל יום המזון הבינלאומי.

התוצרת שנאספה בהתנדבות על ידי העובדים הועברה על ידי עמותת "לקט ישראל" לנצרכים ברחבי הארץ. בפעילות השתתפו עובדים מחטיבת המידע של הכנסת וכן אנשי משמר הכנסת. חלק מהעובדים הגיעו מלווים בבני משפחתם, וראו בכך פעילות חינוכית חווייתית.