ישראלים אוהבים לקנות מוצרי חשמל, בעיקר לקראת החגים. לאחר ראש השנה, בלאק פריידיי, חגי נובמבר והמונדיאל, מגיע חג הפסח שיגרום ללא מעט אנשים להתחדש במקררים, במכונות כביסה, בתנורים ועוד. ההתחדשות מרעננת, אבל צריך לזכור שיש משמעות חשובה למיחזור המוצר הישן, שכן מדובר בפסולת שמהווה נזק רב.
כאשר מדובר ברכישת מוצר חדש, על המשווק מוטלת האחריות לפנות את המוצר הישן בחינם כאשר המוצר החדש נמסר או לקבלו מהלקוח בסניף, ולכן כדאי להיות מודעים לכל הכללים.
לדברי רו"ח רונית אברהמי, מנהלת אגף אחריות יצרן במשרד להגנת הסביבה, החוק שמתייחס לפסולת אלקטרונית מטיל על יצרנים ועל יבואנים אחריות לטפל בפסולת שנוצרת בתום השימוש במוצרים. לפי החוק, העסק שממנו נקנה מוצר חשמלי או אלקטרוני חייב להיענות לבקשה לפנות מהבית ללא תשלום את המכשיר הישן, בתנאי שהוא בכמות או במשקל הדומים לאלה של המוצר שנרכש.
רו"ח רונית אברהמי // צילום: שלומי אטיאס
החוק הזה מטיל חובות על יצרנים ועל יבואנים לעמוד ביעדי מיחזור מחייבים, והיעד הוא 50% מהכמות הנמכרת. יש שני גופים שאחראים לתחום פינוי הפסולת בישראל: מ.א.י ואקומיוניטי. הם מקבלים דמי טיפול מהמשווקים ואוספים את הפסולות מהבית, אם מדובר ברכישת מוצר חדש ודרך הרשויות המקומיות.
עם זאת, יש גם חריגות בכל מה שנוגע לחובת המשווק לפנות את המוצר הישן ללא תשלום. אברהמי מפרטת: "יש חריגה כשמדובר בפינוי מעל קומה שלישית ללא מעלית או אם צריך לפרק חלק מהמכשיר הישן כדי שיעבור במפתח הדלת, וכאשר לא ניתן להשתמש במעלית להורדת המכשיר הישן. המשווק צריך להסביר לצרכן על חריגים, והמחירון, שתלוי במשווק עצמו, לא צריך להגיע בהפתעה".
לדברי אברהמי, גם הרשויות המקומיות צריכות להנחות כיצד להיפרד מפסולת כזו: "יש יום ייעודי של איסוף פסולת אלקטרונית מהמדרכה, והתאמה של מוקדים במקומות מגודרים כדי למנוע גניבת פסולת, כמו פח נעול".
מה עושים אם הצרכן לא הספיק לפנות את המוצר ביום שסופק לו הפריט החדש? "צריך לפנות לרשות המקומית לשם הפינוי", משיבה אברהמי, "כדאי לעמוד על הזכות לקבל פינוי ללא כסף. המשווקים חשופים מבחינת ההפרות כי יש סנקציות בחוק, והאכיפה האזרחית גבוהה מאוד. אם רוצים להתלונן, אפשר לפנות במייל לאגף פניות הציבור של משרד איכות הסביבה".
הרבה יותר מזהם
דותן קבק, מנכ"ל תאגיד מ.א.י למיחזור פסולת אלקטרונית, מפרט מדוע הפסולת האלקטרונית שלא מטופלת יוצרת זיהום חמור יותר מפסולת רגילה: "הפסולת מזהמת יותר בגלל ההרכב שלה. בטלפון הסלולרי, למשל, יש מתכות מזהמות שנמצאות בסוללת הליתיום. הדרך הפיראטית להיפטר מהרכיבים הרעילים היא לשרוף את המוצרים, כך שהם נשארים עם המתכות שבהם. בכביש 6 יש לעיתים פטריית עשן שחור בקו התפר - סביר להניח שזו פסולת אלקטרונית שאנחנו נושמים אותה, בעוד החומרים האחרים נטמנים בקרקע וחודרים למי השתייה".
גם אברהמי מוסיפה: "אמנם הפסולת האלקטרונית מהווה 3% מהפסולת הכללית, אבל היא גורמת נזק רב. יש לנו 200 אלף טונות פסולת של ציוד וסוללות - זהו גידול של 3.5% לעומת השנה שעברה. אנחנו רוכשים יותר ויותר מוצרים מעודכנים מבחינה טכנולוגית, ולכן הגידול באיסוף הפסולת רב יותר מקצב הגידול באוכלוסייה".
אז לאן ניתן לפנות את המוצרים, כשאנחנו זורקים אותם בלי להתחדש במוצר מהחנות? "כל רשות מקומית חתומה עם אחד מתאגידי המיחזור", מפרט קבק, "מ.א.י חתומה עם 80 רשויות שנותנות מענה ליותר מ-4 מיליון תושבים. יש מוקד איסוף של חבית בת 200 ליטר, המיועדת למוצרים קטנים כמו מיקרוגל או מסך מחשב, ומוצרים קטנים מהם כמו כבלים, סוללות ונורות. אלפי נקודות כאלה שניתן למצוא באתר שלנו פרושות ברחבי הארץ ועשרות מהן בכל יישוב. פרט לכך יש מרכזי איסוף גדולים יותר, שכמובן אפשר להכניס אליהם גם מוצרים קטנים".
מדי שבוע ביום קבוע
בימים אלו מתקיים "היום החשמלי" בישראל, המאפשר בכל שבוע ביום קבוע לפנות אל המדרכה הסמוכה לבית את כל מכשירי החשמל המועברים למיחזור ברכבים ייעודיים, לצד עשרות מוקדי האיסוף החדשים של פסולת אלקטרונית שהחלו לפעול ברחבי הארץ.
דותן קבק // צילום: תאגיד מ.א.י.
לדברי קבק, תאגיד מ.א.י החל לנסות את "היום החשמלי" כפיילוט ב-2020, ובחודשים האחרונים, כאמור, הוא החל לחול בקביעות. הוא מוסיף כי יש מנגנון איסוף נוסף ברשויות המקומיות שחתומות עם תאגיד מ.א.י, הכולל איסוף ממדרכות הבתים. "כשמישהו רוצה לזרוק מוצר ולא קנה חדש, הוא נכנס לאתר ומדווח על מיקום המוצר על מדרכה, או אם הוא רוצה שנבוא לאסוף מביתו בתשלום סמלי של 50 שקלים. לפירוקים מורכבים יותר תהיה תוספת תשלום מול חברת ההובלה".
שינוי בהרגלים
דני קוגן, מייסד "אקולוגיה לקהילה מוגנת", מספר על החומרים הרעילים שמכילה פסולת אלקטרונית: "הפסולת הזו אחראית לכ-70% מגורמי הזיהום והרעילות. שיעור הגידול השנתי שלה מהיר פי חמישה מכל פסולת אחרת, והיא אסורה להטמנה עקב הסכנה הגדולה למי התהום. פסולת אלקטרונית מכילה חומרים רעילים רבים, ובהם עופרת, סלניום, כספית, קדמיום, בריליום, בדיל ומעכבי בעירה בחלקי הפלסטיק השונים, ולכן טיפול בה עלול לכלול סיכונים רבים ויש לנקוט אמצעי זהירות מחמירים ביותר.
"נוסף על כך, פסולת אלקטרונית מכילה יסודות נדירים רבים הנדרשים לתעשיות הטכנולוגיה השונות. בעידן של התמודדות עם משבר האקלים, על כולנו מוטלת החובה לערוך שינוי בהרגלי היום-יום".
אפשרות נוספת לאיסוף פסולת היא דרך אתר אקומיוניטי - תאגיד חברתי למיחזור פסולת אלקטרונית. רונן יואלי, מנכ"ל התאגיד, מספר כיצד הם מספקים לתושבים אמצעים שונים לאיסוף פסולת: "כל תושב ברשות מקומית שעובדת עם התאגיד יכול לתאם איסוף פסולת אלקטרונית גדולה מפתח ביתו.
"כמו כן, התאגיד פיזר אלפי מתקנים לאיסוף סוללות ברשתות קמעונאות, ברשתות פארם, בבתי מרקחת של קופות החולים השונות, בסניפי דואר, בחנויות נוחות, בתחנות דלק ועוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו