צחצוחי החרבות בין יו"ר ההסתדרות לאוצר הולכים ומתגברים. אבי ניסנקורן נאם הבוקר בכנס שדרות לחברה וידידות. הוא טען כי הממשלה מסרבת לראות את העובדים העניים ומתעלמת מהבעיות שארגונו מעוניין לפתור. מוקדם יותר היום שוב צפו חילופי ההאשמות בין הארגונים לנוכח פגישות העבודה שהתפוצצו ושבהן היו אמורים הצדדים ללבן את המחלוקות ביניהם.
כאמור, ההסתדרות דורשת העלאת שכר המינימום לכלל עובדי המשק ב-1,000 שקלים מ-4,300 ל-5,300 שקל. אלא שבאוצר, גם אם יש הסכמה לטיפול בנושא, דורשים מההסתדרות לגלות אחראיות ולהחריג עובדי מדינה שבתלוש שלהם רשום "השלמה לשכר מינימום" בעוד שעם כל התוספות שהם מקבלים, שכרם מגיע לפי 2 ופי-3 משכר המינימום כיום. מדובר בעיוות היסטורי ידוע. עובדי מדינה רבים מקבלים שכר בסיס שלכאורה נמוך משכר מינימום, אך בתלוש השכר שלהם יש כל כך הרבה תוספות והצמדות שהמשכורת הסופית שלהם גדולה הרבה יותר.
לפי נתוני האוצר שפורסמו לאחרונה השכר הממוצע של שירות המדינה עומד על כ-11.2 אלף שקל. השכר הממוצע בחברות הממשלתיות עומד על כ-10.9 אלף שקל. השכר הממוצע בחברות העירוניות עומד על כ-9.1 אלף שקל. כך שברור המצוקה של השתכרות שכר מינימום מאפיינת חלק נמוך מאוד מקרב עובדי המדינה, שמהווים נדבך עיקרי בקרב המאוגדים בהסתדרות.
באוצר אמרו היום בהקשר לפיצץ במו"מ על שכר המינימום כי "ההסתדרות שוב מסרבת לדבר על סיכום הכולל את הנושאים החשובים שעומדים על סדר היום: הסדרת שכר מקסימום בשירות המדינה, גמישות ניהולית וטיוב השירות לאזרח תוך שיפור משמעותי במעמדם של עובדי קבלני כ"א והעובדים החלשים. ההסתדרות שוב מגינה על העובדים החזקים ביותר הנשלטים על ידי האיגודים הגדולים ומסרבת לתת את הסכמתה לכך שהעלאת שכר המינימום תתמקד בעובדים החלשים הזקוקים באמת לתוספת זו." בהסתדרות הגיבו לטענה זו ומסרו כי "הדמגוגיה של משרד האוצר היא בלתי נתפסת הצוותים מגיעים לפגישות המו״מ בחוסר תום לב תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות החברתית. שר האוצר צריך להחליט עם בכוונתו לפתור את בעיית העוני, את סוגיית עובדי הקבלן והעסקת בעלי מוגבלויות."
לנוכח חילופי ההאשמות, נראה כי המגעים גם אם יחודשו, לא צפויים להניב פרי עד לרגע האמת: הלילה שבין שני לשלישי בשבוע הבא. לפי ההערכה הנוכחית יו"ר ההסתדרות ניסנקורן צפוי לפתוח בשביתה. לא ברור של כמה ימים. יש כמה סוגיות פתוחות שעל הפרק. הראשונה קשורה לביה"ד לענייני עבודה. האם יקבל את עילות ההסתדרות כדי לבצע שביתה כללית במשק שתכלול את נתב"ג, נמלי הים, הממשלה וכנראה גם מערכת החינוך. זו סוגייה לא טריווילאית, משום שדרישת ההסתדרות להשבית את המדינה בנוגע לקביעת רף שכר המינימום, של עובדים שאינם מאוגדים תחתיה, עשויה להיחשב כשביתה פוליטית שלא ברור אם תאושר.
בכנס שדרות טען ניסנקורן כי "כשאנחנו מסתכלים על הממשלה אנחנו מבינים שלא אכפת לה. זוהי ממשלה שמסרבת לראות את העובדים העניים, מתעלמת מנושא העסקת עובדי הקבלן ולא מוכנה להעסיק עובדים עם מוגבלות." לדבריו, "דיוני התקציב בשבועות האחרונים יצרו מצב של פגיעה בחלשים ובטח לא הציעו דרכים לצמצום פערים. במקום לדון בנושאים הבוערים, דנים שבוע שלם על תיירות מרפא, במקום על בריאות ציבורית. לכן החלטתי לשים את נושא צמצום הפערים בראש סדר העדיפויות של ההסתדרות. אנחנו נצא לשביתה כללית במשק על מנת להביא לצמצום פערים. אם מישהו באוצר מסרב לטפל בנושא הזה אז שילך לציבור ויגיד לו באומץ שהוא לא מוכן להעלות את שכר המינימום, לא מוכן לצמצם את תופעת עובדי הקבלן ולא רוצה להעסיק אצלו עובדים עם מוגבלויות. אני החלטתי שאי אפשר להמשיך כך ולא אתן להם להתחמק מהנושא ולהתעלם מהאזרחים."
בהמשך דיבר יו"ר ההסתדרות על המו"מ שמקדמת ההסתדרות בנושאי סכסוך העבודה שהוכרז בשבוע שעבר ואמר: "תשעה ימים עברו מאז הכרזתי סכסוך ומה קרה? הציבור מזדהה, כי אף אחד לא רוצה להיות עובד קבלן, להרוויח שכר מינימום ולהיות עני. ומה האוצר עשה בימים האלו? שלח צוותים לא מוכנים, שבאו במטרה להשמיץ ולנסות לדחות את הדיון. לכן, יש רק כתובת אחת- שר האוצר. הוא צריך להגיד האם הוא יעלה את שכר המינימום בצורה משמעותית, האם הוא יטפל בתופעת עובדי הקבלן והאם יעסיק אצלו בעלי מוגבלויות."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו