האם יש או אין התקדמות במגעים בין הצדדים הרבים להסרת איום השבתת המשק ביום ראשון בשבוע הבא? התשובה עשויה להיות יותר מורכבת מכפי שנראה. על פניו נראה יש הסכמה רחבה שיש צורך להעלות את שכר המינימום. אולם הסכום וגובה ההעלאה כלל לא ברורים ובנוסף לכך יש למשרד האוצר, למעסיקים ולגורמים אחרים דרישות שונות בתמורה להעלאת שכר המינימום. מה שהיה ברור ונותר כעובדה כמעט מוגמרת הוא ששכר המינימום יעלה בכמה מאות שקלים ובכמה מדרגות.
כלומר ככל הנראה מתחילת 2015 נראה שכר שהוא גבוה יותר מ-4,300 שקל לחודש כשכר מינימום. עד להיכן יגיע שכר המינימום ומתי? ההערכות רבות ולא מן הנמנע שנצטרך לחכות לרגע הקריטי – יום ראשון לפנות בוקר כדי לדעת לאן הדברים הולכים. אלא אם, באופן לא ישראלי בעליל, הצדדים יגיעו לסיכום לפני כן.
בינתיים נרשמה התקדמות בנושא אחד: שילוב בעלי מוגבלויות במשרדי הממשלה. נציין כי מדובר באחת משלושת הדרישות של ההסתדרות. הראשונה קשורה בשכר המינימום, השנייה בהעסקת עובדי הקבלן כעובדים מן המניין והשלישית בנושא זה.
הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) את הצעת ראש הממשלה, שר האוצר ונציב שירות המדינה שמטרתה להגדיל העסקת אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה. על פי ההצעה שאושרה, אנשים עם מוגבלות יקבלו ייצוג שלא יפחת מ-3% מסך המועסקים בשירות המדינה וזאת עד לשנת 2017. בתום התקופה, תבחן הממשלה העלאת שיעור זה בהיקף של שני אחוזים נוספים, לרמה של 5% מכלל המועסקים בשרות המדינה, בפריסה הדרגתית עד שנת 2019.
נציב שירות המדינה בתיאום עם שר האוצר, שר הכלכלה, שרת המשפטים ועם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותו בחוק, יפרסם בתוך 45 יום מהחלטה זו את ההוראות ליישום ההחלטה. יצוין כי שיעור ייצוג דומה נקבע גם במגזר הפרטי, עם כניסתו לתוקף של צו ההרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות.
רה"מ בנימין נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה: "זהו חוק של צדק חברתי, חוק אנושי ממדרגה ראשונה, וזה מראה לבעלי המוגבלויות שבעצם המוגבלויות הללו אינן מגבילות אותם מלהשתתף כחברים שווים וכתורמים שווים בשירות הציבורי של מדינת ישראל".
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בירך הבוקר (ראשון) על החלטת הממשלה להעסקת עובדים עם מוגבלות: "החלטת הממשלה מהווה תיקון עוול קשה. ראוי היה שמדינת ישראל תשמש כדוגמה בתחום זה, ותחיל על עצמה את חובת ההעסקה של עובדים עם מוגבלויות עוד טרם הפך הנושא לאחת מאבני המחלוקת עם ההסתדרות. החלת החובה להעסקת עובדים עם מוגבלויות על המגזר הציבורי – משלימה תהליך חיוני שנחוץ לא רק לאוכלוסייה הנדונה אלא לחברה הישראלית כולה".
בהסתדרות הזכירו כי ההסכם להעסקת עובדים עם מוגבלות במגזר הפרטי היה ההסכם הראשון שיזם והוביל אבי ניסנקורן, מיד לאחר כניסתו לתפקיד יו"ר ההסתדרות. על פי הסכם זה, שנחתם לפני כחמישה חודשים בין ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים ומאוחר יותר הורחב לכל המגזר הפרטי באמצעות צו שהוציא שר הכלכלה בנט, מקומות עבודה המעסיקים מעל 100 עובדים מחויבים מעתה להעסיק עובדים עם מוגבלות בשיעור של לפחות 3% ממצבת העובדים.
ונושא שכר המינימום הגיב היום נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין ואמר כי "כל ניסיון לשנות את חוק שכר המינימום באמצעות איום להשבתת המשק הוא פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. ניהול משא ומתן בנושא כה מרכזי ומשמעותי למשק תחת איום של שביתה הוא שגיאה חמורה, מאחר וקיימת נכונות מצד המעסיקים להעלות את שכר המינימום."
יחד עם זאת, באיגוד מבהירים כי אין הם מתנגדים להעלאת שכר המינימום וסבורים שיש להעלותו בתוואי מתון והדרגתי לרמה של 5,000 שקל. העלאה חייבת להיעשות בחוק על בסיס אחיד לכל המעסיקים, ללא סלקטיביות ענפית.
לדברי לין, "יש לדון בהעלאת שכר המינימום בראייה מקיפה ורחבה הכוללת: שינוי הגדרת שכר המינימום, קביעת תוואי העלאה מתון שימנע פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים, הבטחה שבתקופת העלאת שכר המינימום לא ישיתו עלויות נוספות על המעסיקים מכוח חקיקה, וגמישות בשעות העבודה על פי מדידה שבועית וחודשית."
כמו כן, מציע לין שגם ההסתדרות עצמה תראה את כנות כוונותיה ותבצע רפורמה בגביית דמי טיפול ארגוני: "על ההסתדרות לחדול מלגבות דמי טיפול ארגוני מעובדים ששכרם נמוך משכר המינימום, שכן עצם העלאת שכר המינימום מגדילה את הכנסות ההסתדרות הכללית."
על פי ניתוח שנעשה באיגוד לשכות המסחר, תוספת של 1,000 שקל לשכר המינימום של כלל העובדים במשק תסתכם בכ-8 מיליארד שקל. באיגוד טוענים כי היענות לדרישת ההסתדרות לתוספת מיידית של 1,000 שקל לכל עובד משמעותה קטסטרופה כללית במשק, העמסת עול נוסף שלא ניתן לעמוד בו על המגזר העסקי ותוספת הוצאה תקציבית שתרחיב את הגרעון התקציבי.
בנוסף, מזהירים באיגוד כי מהלך דרסטי זה של העלאה כיום שכר המינימום עלול להוביל לגידול משמעותי באבטלה. בשנתיים האחרונות חלה עלייה במגמה של מספר העסקים הנסגרים בישראל. מרמה שהתייצבה בסביבות 37,000 עסקים הנסגרים מדי שנה בין השנים 2008 - 2009 , חלה עליה לרמה של 41,000 עסקים שנסגרו בשנת 2013.
"ללא כל ספק, נטל ההכבדות המועמס על המגזר העסקי כתוצאה מחקיקות בתחום הסביבה, הצרכנות ויחסי העבודה הן מהסיבות למגמה זו. תוספת שכר חדה של עוד 1,000 ש"ח לעובד, ללא ספק, תגרום להתחזקות מגמה זו. היא תגרור סגירת אלפי עסקי נוספים ותגביר את שיעור האבטלה במשק. " האיגוד הודיע כי לא יראה עצמו מחויב לכל משא ומתן וסיכום שיעשה שלא על דעתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו