הנגידה פלוג: המילקי לבדו לא יכול לשאת על כתפיו את הדיון ביוקר המחיה

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, נשאה היום (ראשון) דברים בוועידת העסקים של העיתון גלובס בתל אביב. הנגידה דנה באריכות ביוקר המחיה. זה לא נכון להשוות את יוקר המחיה רק למחיר המילקי, טענה. מדובר בסוגיה מורכבת יותר. לדבריה, "מפתה ככל שיהיה, המילקי לבדו לא יכול לשאת על כתפיו את השיח הציבורי על יוקר המחיה בישראל."

 

לדברי פלוג ב-11 השניםה אחרונות, מאז 2003, עלו המחירים במשק בכ-23% במשוקלל. סכום שאולי נשמע מבהיל ברגע הראשון, אלא שמדובר בעליה ממוצעת של כ-1.8% מדי שנה, בטווח היעד של האינפלציה של בנק ישראל. בנאומה היא מציינת כי "העלייה במדד המחירים לצרכן היא, כמובן, סוג של ממוצע – ממוצע של שיעור השינוי במחיריהם של מאות המוצרים הכלולים בסל המוצרים והשירותים של ה"צרכן הממוצע". לא כולם עלו באותו שיעור. מטבע הדברים, אנו נוטים להתמקד במחירי המוצרים אותם אנו פוגשים מדי כמה ימים בסופר. ואכן, מחירי המזון, למשל, עלו בכ-39% - הרבה מעל המדד הכללי, כמו גם המחיר של אחזקת דירה, שעלה ב-42%. סעיף הדיור גם הוא עלה בשיעור גבוה יחסית של כ-40%."

 

עם זאת, "מנגד, יש סעיפים במדד אשר עלו בשיעור נמוך מהמדד הכללי או אף ירדו, ובהם השיח הציבורי ממעט לעסוק – מחירי ההלבשה וההנעלה, למשל, ירדו באותה תקופה ב-26%, בעיקר כתוצאה מהגלובליזציה ופתיחת המשק ליבוא (תהליך חשוב, שיש לו כמובן השלכות גם על התעסוקה). הריהוט והציוד לבית הוזל באותה תקופה בכ-15%. מי שכן זכו למקום של כבוד בשיח הציבורי הם מחירי שירותי התקשורת, שתופסים נתח של כ-4% מההוצאה המשפחתית - מאז תחילת הרפורמות בתקשורת הסלולרית ב-2010 הם ירדו בכ–19%."

 

"אז האם הכול ורוד? בהחלט לא הכול." אומרת נגידת בנק ישראל "מה שהראינו עד כה, הוא שבעשור האחרון לא חל שינוי חריג ברמת המחירים הממוצעת. האם מלכתחילה המחירים בישראל גבוהים מדי, אולי גבוהים מאשר במדינות אחרות? השוואת מחירים אל מול מדינות אחרות אינה מסתכמת בהשוואת המחיר בשקלים של מוצר מסוים במרכול בעיר אירופאית. הספרות הכלכלית מלמדת שככל שמדינה עשירה ומפותחת יותר, המחירים בה גבוהים יותר, בפרט מחירי השירותים ויתר המוצרים הבלתי סחירים."

 

"במדינה בה התוצר לנפש גבוה, נצפה שהשכר יהיה גבוה, ועל כן לדוגמא, מחירה של תספורת יהיה גבוה יותר מאשר במדינה בה השכר נמוך. קושי נוסף נובע מהעובדה שמשווים מחיר של מוצר  במטבעות שונים. שער החליפין, כפי שהוא נקבע בשוק מט"ח בכל יום ויום, אינו משקף בהכרח את כוח הקניה היחסי של צרכנים בשתי מדינות (מה עוד שהוא נתון לתנודתיות גבוהה, כפי שראינו בחודשים האחרונים), על כן נהוג להשתמש בהשוואות בינלאומיות בשער חליפין מתוקנן לכוח קניה."

 

לדברי הנגידה, "ניתוח שנערך בבנק ישראל (על סמך ניתוח של כל סל המוצרים ובהשוואה לכל מדינות ה-OECD, ולא על סמך השוואה מקרית של מוצר בודד בעיר בודדת), מגלה שמחירי הצריכה הפרטית היו גבוהים בשנת 2013 בכ-12%, בהשוואה בינלאומית, ממה שניתן לצפות בהתאם לרמת ההכנסה לנפש, תוך שימוש בשער חליפין המתוקנן לכוח קניה – זה אינו פער חריג."

 

"בדיקה שנערכה לפני כמה שנים ברמת קבוצות המוצרים הצביעה על מחירי המזון, ובפרט על מוצרי החלב והמשקאות הקלים, שהיו גבוהים ממה שנגזר מרמת ההכנסה לנפש. גם המחירים במסעדות ובבתי המלון בישראל גבוהים יחסית. ידוע גם שמחירי כלי הרכב בישראל גבוהים יחסית, היות ושיעור המס עליהם גבוה. לצד אלה, במחירי הביגוד וההנעלה ישראל אינה יקרה ביחס לעולם."

 

"הבדלים שונים בין מחירי מוצרים שונים במדינות שונות יתקיימו, כמובן, תמיד. במקרה של פערים גדולים, עלינו לנסות לחפש הסברים, ולשאול את עצמנו אם ניתן לטפל בהם, ומה העלות של טיפול כזה. לדוגמה, רפורמות אשר יגבירו את התחרות ואת היעילות במקטעי הייצור והשיווק הן כמובן נדרשות, ורפורמת הסלולר היא דוגמה מוכרת ומוצלחת. בשנים האחרונות מתבצעות מספר רפורמות חשובות להגברת התחרות בתחומים שונים – בבנקאות, ביבוא המקביל, בתעופה האזרחית, ועוד. הפחתת מכסים מגדילה את המבחר העומד בפני הצרכן ומכריחה את היצרנים המקומיים להתייעל (המס על כלי הרכב איננו דוגמה טובה), אולם יש לה גם עלות תקציבית – את  מקומם של המיסים שנפחית יצטרכו להחליף מיסים אחרים, וזה כבר כמובן דיון נפרד."

 

"ישנן גם סיבות אובייקטיביות ליוקר המחיה בישראל – הוצאות הביטחון הגבוהות, למשל, מחייבות את המדינה לגבות מיסים, אשר מעלים את מחירי המוצרים, או מקטינים את ההכנסה נטו; ניתן גם להניח שהיותנו משק קטן, המבודד גיאוגרפית משותפות הסחר שלו, מונעת מאתנו ליהנות מיתרונות לגודל ביצור ובמסחר."

 

הנגידה מסכמת את דבריה ומציינת כי "מטבע הדברים, בימים אלה עולה השאלה של ההתמודדות של המשק עם אי היציבות הפוליטית, וההשלכות של תקופת הביניים עד לכינונה של ממשלה חדשה. חשוב לומר: המשק נמצא אמנם בהאטה מסוימת, שמקורה בהאטה הגלובלית, אבל הוא יציב, והניסיון מראה שהמשק עמיד לזעזועים בכלל, ולזעזועים פוליטיים בפרט. כללי הפעולה לתקופות ביניים, כמו תקציב של 1/12, הופעלו בהצלחה גם בתקופות קודמות. עם זאת אין ספק שהאתגרים הגדולים שניצבים בפני המשק, ושעל חלקם  דיברתי כאן, יחייבו רפורמות והחלטות שרק ממשלה יציבה, שמאריכה ימים, תוכל לקדם בהתמדה ובנחישות."

 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו