לקראת ההצבעה המתוכננת על הצעת החוק בעניין הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות שעולה מחר (יום ב') במליאת הכנסת, ועל רקע התייחסותו של ח"כ אלי כהן (כולנו) היוצא כנגד הסעיף המרכזי בהצעת החוק, פנה ח"כ כהן לשרת המשפטים, איילת שקד שהבטיחה לבחון את הסוגייה לעומק במסגרת דיוני הועדה, טרם אישור הנוסח הסופי של החוק.
לדברי ח"כ כהן, הצעת החוק מבוססת על המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית וכוללת מרכיבים חשובים, אך יחד עם זאת כוללת סעיף מרכזי ושערורייתי במיוחד. על פיו, הריבית המקסימאלית שיוכלו לגבות הבנקים וחברות המימון החוץ בנקאיות תעמוד על למעלה מ-20%.
המצב כיום הוא שלבנקים אין תקרה בגין הריבית, ואילו לגופים החוץ בנקאיים עומדת התקרה על פי 2.25 מהריבית הממוצעת הניתנת ע"י הבנקים, קרי מגבלה אפקטיבית של 9-10%.
עצם הרעיון לקבוע תקרה, על מנת לשמור על נוטלי האשראי, היא ראויה. אולם, תקרה של 20% ומעלה שתחול הן על הבנקים והן על חברות המימון החוץ בנקאיות, היא מקוממת ונועדה להכשיר את הריביות השערורייתיות שגובות חברות כרטיסי האשראי.
יש לציין שהבנקים נהנים מעלויות גיוס כסף נמוכות, איכות לווים טובה יותר וידע רב יותר אודות הלווים, בהשוואה לגופים החוץ בנקאיים. כשכך, אין שום מקום להכפיל את תקרת הריבית ביחס לגופי המימון החוץ בנקאיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו