מיהו שיאן השכר במגזר הציבורי?

 

גם השנה הרופאים הבכירים מככבים בצמרת טבלת שיאני השכר במגזר הציבורי. הדו"ח השנתי של שיאני השכר בגופים הציבוריים כולל ב-37 המקומות הראשונים רופאים או גורמים בכירים במערכת הבריאות. שיאן השכר הוא רופא נשים שמשתכר ברוטו כ-127,888 שקל בחודש, ועלות שכרו הכוללת נאמדת בכ-156.4 אלף שקל. במקום ה-38 נמצא מנכ"ל התעשייה האווירית שעלות שכרו נאמדת בכ-116.9 אלף שקל ומשכורתו ברוטו בכ-94.5 אלף שקל.

אחרי הרופאים ומספר טייסים שעובדים עבור התעשיות הביטחוניות, מגיע תורם של עובדי הנמלים. במקום ה-155 התברג נתב מנמל חיפה שעלות שכרו נאמדת ב-95.9 אלף שקל בחודש. במקום ה-184 נמצא נתב נוסף מנמל חיפה שעלות שכרו נאמדת בכ-94.4 אלף שקל. נמל אשדוד נכנס לטבלת השיאנים "רק" במקום ה-209, גם שם מדובר בנתב שעלות שכרו נאמדת בכ-92.2 אלף שקל בחודש.

אבל לא רק בנמלים רושמים צ'קים נדיבים. גם יו"ר דירקטוריון רכבת ישראל משתכר כ-43.8 אלף שקל, ולא רק הוא. עובד מטה תפעולי ברכבת משתכר כ-43.7 אלף שקל. וגם לרכבת יש את ה"נתבים" שלה, כך למשל מפקח קטע מסילאי שמשתכר 42.7 אלף שקל בחודש ברוטו ונהג רכבת עם תלוש לא רע של 41,831 שקל מדי חודש.

גם האקדמיה רושמת לעצמה כמה שיאני שכר. נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן משתכר ברוטו כ-76.3 אלף שקל בחודש ועלות שכרו הכוללת נאמדת ב-104.8 אלף שקל בחודש. נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי משתכרת 72.4 אלף שקל בחודש, עלות שכרה הכוללת נאמדת בכ-96.4 אלף שקל. נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' מנחם בן-ששון משתכר כ-71.1 אלף שקל בחודש ועלות שכרו הכוללת נאמדת בכ-94.9 אלף שקל.  נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר, משתכר כ-70.4 אלף שקל בחודש ועלות שכרו הכוללת נאמדת בכ-84.9 אלף שקל.

כמו כן, גם רשות השידור על אף המשברים נכללת בדו"ח השיאנים. צלם ברשות השידור משתכר כ-44.5 אלף שקל בחודש ועלות שכרו נאמדת בכ-52.9 אלף שקל. מפקח בכיר ברשות משתכר כ-44.5 אלף שקל בחודש ועלות שכרו כ-54.8 אלף שקל. טכנאי קול משתכר כ-45 אלף שקל ועורך סרטים אחד לוקח הביתה תלוש ברוטו עם 43.9 אלף שקל בחודש. עוד משרה מעניינת מוגדרת כ"מפקח אור" ברשות השידור. אותו מפקח משתכר כ-40 אלף שקל בחודש.

 

השכר הממוצע הגבוהה ביותר בנמלים, חברת בחשמל, בנק ישראל ומפעל הפיס

בין הגופים הציבוריים המובילים ב-2014 בגובה השכר ניתן למצוא את חברת נמל אשדוד עם שכר ממוצע של 28,255 שקל, חברת נמל חיפה עם שכר ממוצע של 28,050 שקל, חברת נמלי ישראל עם שכר ממוצע של 25,926 שקל,  בנק ישראל עם שכר ממוצע של 25,617 שקל, רשות ניירות ערך עם שכר ממוצע של 24,590 שקל, חברת חשמל עם שכר ממוצע של  24,530 שקל ומפעל הפיס עם שכר ממוצע של 23,686 שקל.

בשנת 2014 עמד השכר הממוצע (ברוטו) בשירות המדינה על 16,283 שקל. השכר הממוצע של עובדי משרד הביטחון עמד על 22,833 שקל. השכר הממוצע במשטרה עמד על 15,661 שקל, השכר הממוצע של עובדי השב"ס עמד על 13,563 שקל והשכר הממוצע של עובדי ההוראה עמד בשנת 2014 על 12,760 שקל.

הממונה על השכר, עו"ד קובי אמסלם אמר היום עם פרסום הדו"ח כי "השונות ברמות השכר בין הגופים יכולה להסביר את מורכבות קביעת השכר ועדכונו במגזר הציבורי. בחלק מהגופים, השכר ותנאי העבודה נקבעו בהסכמים קיבוציים שניתנו, לרוב, לאחר נקיטה בצעדים ארגוניים שחלקם חריפים ולא תמיד בוצעו אחרי שליחת הודעה מוקדמת. הדבר מחייב לבחון מחדש את שיטת קביעת השכר במדינת ישראל, שהינה קיצונית ביחס למקובל בעולם המערבי. מדינת ישראל והציבור הישראלי זקוקים למודל חדש לקביעת השכר ועדכונו ויישוב סכסוכי עבודה מבלי להגיע למאבקים קשים שפוגעים ביכולת המשק לצמוח ובזכות האזרח לקבלת שירותים ציבוריים.

עד אשר יתרחש המפנה, נדרש שינוי בתפיסה אודות הסכמי השכר. שני הצדדים למשא ומתן רשאים להעלות דרישותיהם ולא רק צד אחד. ראוי לשאוף שכל עלות שתשולם במסגרת הסכם שכר תביא לשיפור במגזר הציבורי ותביא תועלת לאזרח ולמשק. שני הצדדים למשא ומתן צריכים להפנים זאת".

לראשונה נוספו גם נתונים לגבי הטבות שוות כסף שמעניק המעסיק הציבורי לעובדיו (שכר לימוד באוניברסיטאות, חשמל חינם, הנחות בשירותים שונים, ועוד).  שכרם של עובדי הדירוגים בממשלה עלה ריאלית, בין השנים 2013 ו- 2014, בשיעור של 0.83% ובגופים הציבוריים המדווחים עלה ריאלית בשיעור של 1.3%. 

בתקופה שבין ינואר 2013 עד אוגוסט 2015 השכר בשירות המדינה עלה נומינאלית בשיעור של 10%, כאשר השכר בכלל המגזר הציבורי עלה בשיעור של 7% ובמגזר העסקי בשיעור של 4.77%. נציין כי בתקופה זו מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 2%.

דוח הוצאות השכר בגופים הציבוריים כולל נתונים על 736 גופים ציבוריים ומתייחס ל-355,214 עובדים. הגופים המדווחים בדוח מחולקים למספר קטגוריות: רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים סטטוטוריים וגופים נתמכים. כמו כן, הדוח כולל נתוני שכר של עובדים המועסקים במסגרת תאגידי הבריאות שליד בתי החולים הממשלתיים.

בשנת 2014 עמד השכר הממוצע בגופים הציבוריים על 15,057 שקל. ההיקף הכולל של עלויות ההעסקה בגופים המדווחים מסתכם בשנת 2014 בכ-61.7 מיליארד שקל, לא כולל תאגידי הבריאות. כמו בשנים קודמות, קבוצת הגופים המובילה מבחינת גובה שכר היא החברות הממשלתיות אשר שכרם הממוצע של עובדיה עמד בשנת 2014 על 20,640 שקל. 

הסכומים הנ"ל אינם כוללים הטבות נוספות כמו למשל: ביטחון תעסוקתי, תשלומי מעסיק לקרן פנסיה לטובת העובדים, קרן השתלמות, קופות גמל, הטבת "חשמל חינם" לעובדי חברת החשמל ותנאי העסקה נוספים.

נתוני הדוח מצביעים על 2,276 משרות עובדי קבלן בכלל הגופים הציבוריים ומשרדי הממשלה המדווחים. הקבוצה בה מספר המשרות הגבוה ביותר של עובדי קבלן היא הרשויות המקומיות בה כ-871 משרות. הגופים אשר העסיקו את המספר הגדול ביותר של עובדי קבלן כ"א הם דואר ישראל (1,074 עובדים), מכבי שירותי בריאות (948 עובדים) ועיריית בני ברק (617 עובדים). התפקידים העיקריים בהם מועסקים עובדי קבלן כ"א הינם סייעות (20% מהעובדים), משגיח בחינות (9% מהעובדים) ועובדות מזכירות (9% מהעובדים). ממוצע השכר למשרה מלאה בקרב כלל עובדי הקבלן המדווחים בגופים הציבוריים עומד על 6,350 ₪ (6,659 ₪ במשרדי הממשלה ו- 6,341 ₪ בגופים הציבוריים).

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו