ההורים חתמו על ערבות לילדים ועכשיו הבנק רוצה לעקל להם את הבית?

פסק דין חדש של ביהמ"ש העליון משנה את הכללים במשכון נכסים, כך מסביר עו"ד גלעד נרקיס המתמחה בתחום הבנקאות, במאמר מיוחד.

לדברי עו"ד נרקיס, המקרה הקלאסי למשכון נכס להבטחת חובו של אחר הינו של הורים אשר ממשכנים את נכסם (ולרוב את בית מגוריהם היחיד, אשר בעמל רב ואחרי שנים ארוכות הצליחו להשלים את את תשלומי המשכנתא שלהם עצמם ולהסירה מנכסם), על מנת שילדיהם יקבלו מן הבנק אשראי מסויים. במקרה כזה מחתים הבנק את ההורים על מסמכי משכון, המכילים, למצער, סעיפים דרקוניים, לפיהם הנכס ממושכן להבטחת כל חוב קיים או עתידי, ולכל אשראי בהווה ובעתיד, כפי שיינתן ללווים מעת לעת.

לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין הקובע כי מעמדם של מי שמישכנו את נכסם להבטחת חיובו של אחר הינם בגדר "ערבים", על כל המשתמע מכך, לרבות תחולת ההגנות המוקנות לערבים על פי חוק הערבות (ע"א 1691/11בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נגד צוברי רחל ושלמה).לקביעה זו, המצטרפת למגמה הכללית של בתי המשפט, משמעות רחבת היקף לעניין ההגנה המוענקת למתנהלים מול הבנקים, בקונסטלציות שונות.

האבסורד הוא שלמרות התחיבויותיהם הגורפות של ההורים, אין הם מקבלים מן הבנק מידע שוטף בנוגע לפעילות המבוצעת בחשבון הבן והבנק לא מיידע אותם על מצב החשבון ואף לא על אשראים והלוואות הניתנות לבן, זמן רב לאחר שההורים מישכנו את נכסם לטובתו.

כך נוצר מצב בו הורים ממשכנים את נכסם על מנת לאפשר לבנם לקבל מן הבנק אשראי בגובה מסויים, וזו למעשה כוונתם המקורית ; בפועל, הבנק ממשיך לתת לבן אשראי והלוואות ולהגדיל את סיכון ההורים, עד לממדים עצומים, והכל מבלי ליידע את ההורים- הממשכנים ומבלי לבקש את אישורם.

כשהבן לא עומד בחיוביו, "מתעורר" הבנק ופונה להורים בדרישה לתשלום חוב בסכומי עתק, מבלי שיהיה להם כל מידע על מרכיבי החוב, מועדי היווצרותו, וללא יכולת להתגונן כראוי כנגד דרישת הבנק.

בקביעתו הנחרצת של בית המשפט בעניין דלעיל לפיה יש לסווג את הממשכנים כערבים לחוב למרות שהבנק סווגם כלווים, וזאת בהעדר הצדקה כלכלית מהותית, מחיל למעשה בית המשפט על הממשכנים את כלל החובות המוטלות על הבנק כלפי הערבים, ואת ההגנות המקנות לערבים לפי חוק הערבות.

כך למשל, מחוייב הבנק בחובת גילוי לערב, ואף בחובה שלא לשנות את החיוב הנערב כקבוע בסעיף 5(ג) לחוק הערבות.יתרה מזו, בית המשפט אף החיל את ההגנות המוענקות ל"ערב יחיד" גם על "ערב ממשכן", בשינויים המתחייבים.פסק דין זה מצטרף למגמה הכללית והמבורכת של בתי המשפט להטיל על הבנקים חובות אמון, נאמנות וזהירות, בכלל התקשרויותיהם עם לקוחות ועם מי שאינם לקוחותיהם באופן מובהק.