"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הכלכלן הראשי: הברקזיט - הזדמנות לישראל
מסר מרגיע: יואל נווה, הכלכלן הראשי, פירסם הערכת מצב אופטימית באשר להשפעת המהלך הבריטי: "ישפר את יכולת התחרות מול השוק האירופי"
הבורסה בלונדון 11 צילום ארכיון: AFP

הכלכלן הראשי: הברקזיט - הזדמנות לישראל

מסר מרגיע: יואל נווה, הכלכלן הראשי, פירסם הערכת מצב אופטימית באשר להשפעת המהלך הבריטי: "ישפר את יכולת התחרות מול השוק האירופי"

זאב קליין
, עודכן

פחות מיממה לאחר ששר האוצר, משה כחלון הרגיע את המשקיעים ואמר כי כלכלת ישראל "חזקה ויציבה וערוכה להתמודדות עם כל אתגר", פרסם היום (ראשון) הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, הערכת מצב אופטימית באשר להשפעותהברקזיט הבריטיעל כלכלת ישראל.

לדבריו, היצוא הישראלי ייפגע בפחות מ-0.1% והמדדים בבורסה צפויים לרדת ב-6.5% בממוצע. נווה מעריך, כי הגירושים של בריטניה מהאיחוד האירופי והיחלשות הפאונד מהווים הזדמנות דווקא ליצוא הישראלי, ויכולות לשפר את יכולתו להתחרות על השוק האירופי. עם זאת, המהלך יקשה ויחריף את התחרות של ישראל בשווקי היצוא החדשים, ובעיקר ביבשת אסיה, בסין ובהודו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

נווה שם דגש דווקא על תרחיש אופטימי לייצוא הישראלי, שיקבל עדיפות נוכח הברקזיט של בריטניה. נווה צופה כי ההשפעה השלילית על הייצוא הישראלי תהיה מועטה ותעמוד על פחות מ-0.1%. "במידה והצמיחה בבריטניה (ובמידה פחותה גם באיחוד האירופי) תיפגע, הדבר עלול להוביל לירידה מסוימת בביקושים ליצוא הישראלי. עם זאת, ייתכן כי יציאת בריטניה מהאיחוד תשפר את יכולתה של ישראל להתחרות על השוק האירופאי", כתב נווה והוסיף: "השפעה פוטנציאלית חיובית נוספת על היצוא הישראלי הינה האפשרות לעלייה בביקוש הבריטי ליצוא הישראלי, אשר יכולה להוות תחליף ליבוא מאירופה בענפים רבים".

לדברי נווה, היחלשות הליש"ט הופכת את הייצוא הבריטי לאטרקטיבי יותר ומחריפה את התחרות של היצוא הישראלי בעולם, בעיקר מחוץ לאירופה. במידה והצמיחה בבריטניה תיפגע, הדבר עלול להוביל לירידה מסוימת ביצוא.

נווה כותב כי הברקזיט מהווה נקודת הזדמנות: "החלשות התחרות מול השוק האירופי מגדילה את פוטנציאל יצוא הסחורות של ישראל לאירופה בעיקר בענפים עתירי פריון. המגבלות על הייצוא של האיחוד לבריטניה עשויות לשפר את התחרותיות של היצוא הישראלי לממלכה", כותב נווה.

בשורה התחתונה, נווה מאשר כי קיימת אי-וודאות רבה לגבי ההשלכות הכלכליות של Brexit על כלכלת ישראל, אבל מאזן האיומים והזדמנויות בראיה הישראליות אינו בהכרח נוטה לכיוון השלילי. "ההשלכות הן בעיקר פוליטיות והחשש בעולם הוא מפני תופעת דומינו למדינות נוספות באיחוד האירופי. עם זאת, קיימים תרחישי קיצון בעלי סבירות נמוכה (כגון התפרקות הגוש או משבר גלובלי) בהן הפעילות הכלכלית בישראל תושפע משמעותית", אומר נווה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...