השקעה בסטארט־אפ? עכשיו זה קל מתמיד

במסגרת זו הוקמו חמש קרנות נאמנות של הגופים: IBI, אלומות, אקסלנס, תמיר־פישמן ואיילון. לאחרונה יש הסכם שיתוף פעולה להשקעות בסטארט אפים של אורי לוין, יזם סדרתי ומייסד וייז, שנמכרה לגוגל בכמיליארד דולר. במסגרת שיתוף הפעולה, הקרן של איילון תשקיע ב־8 סטארט־אפים, שבהם מעורב לוין.

ג'קי סטרומינגר, מנכ"לית הלמן־אלדובי טכנולוגיות, המייעצת לקרן "איילון (D5) סטארטאפ טכנולוגיה עילית", אמרה אתמול כי "ישראל ידועה זה מכבר כמעצמת הייטק וכסטארט אפ ניישן, אולם בפועל מקורן של רוב ההשקעות בחברות ההיי־טק המקומיות ובסטארט־אפים הינו הון זר.

במרבית המקרים בהם אנו שומעים על אקזיטים של עשרות ומאות מליוני דולרים, המרוויחים הגדולים הם משקיעים זרים ורק מיעוט מהרווחים זורם למשקיעים הישראלים, או למשק הישראלי באמצעות המיסים. מעבר לכך, למרבית המשקיעים המוסדיים אין התמחות בתחום ואין באמת יכולת לבחון ולהעריך את איכותם של הסטארטאפים השונים ואת הפוטנציאל הטמון בהם. הקרנות החדשות מאפשרות להם להסתמך על הניסיון, ההיכרות ושיקול הדעת של הגורמים הבכירים והמובילים בתחום".

כל הקרנות הן קרנות נאמנות סגורות וסחירות בבורסה בתל אביב, שאותן ניתן למכור ולקנות באמצעות הבנקים במהלך כל יום המסחר. הקרנות נדרשות להשקיע בהיי טק ישראלי. הן יורשו להחזיק עד מחצית מהשקעותיהן בנכסים לא סחירים של הייטק, קרי ישירות בסטארט אפים ישראליים. חשוב לציין כי אין סכום מינימום להשקעה, וכל אחד יכול להשקיע כראות עיניו. כמובן, וכמו בכל השקעה, גם ההשקעה בקרנות הללו כרוכה לא רק בסיכוי ליהנות מהאקזיטים, אלא גם בסיכונים.

על פי סטורמינגר, ההבדל בין הקרנות הינו מודל ההשקעה, שיתופי הפעולה עליהן חתמו, דמי הניהול הנגבים, גודל הקרן המקסימלי ואורך חיי הקרן. "האוצר פותח לציבור הרחב הזדמנות נדירה להיות שותף בחברות ההייטק ובסטארט אפים הישראלים", ציינה סטרומינגר.