"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"עובד זר לא צריך לקבל פי 7 מהשכר במדינתו"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, מציע לבטל את שכר המינימום לעובדים הזרים • "יוריד את יוקר המחיה"

,עודכן
מטפלת סיעודית (אילוסטרציה), צילום: משה שי

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, זרק רעיון שהוא בבחינת זריקת פצצה: לבטל את שכר המינימום לעובדים זרים. מדובר ברעיון מהפכני וחסר תקדים בעולם, שכמובן הצית דיון לוהט כשרוב הצדדים - כמו בנק ישראל והאוצר, אך גם גורמי הרווחה, יוצאים נגדו.

אלא שלפחות בחלקו הוא ראוי לבחינה: מה הרעיון בחיסכון פנסיוני לעובד שמגיע לתקופה קצובה בישראל, שואל שמחון. שוחחנו איתו בעניין:

מי נפגע כיום משכר המינימום לעובדים זרים?

"רוב העובדים הזרים מועסקים בישראל על ידי קשישים ונכים, שהמדינה אמנם מפצה אותם אבל רק על חלק מהעלויות. האוכלוסייה המשמעותית האחרת היא העובדים הזרים בחקלאות, שם החקלאים סופגים את כל עלות השכר שלהם. כשאנחנו מעלים את שכר המינימום המטרה היא לדאוג שעובדים ישראלים לא ירוויחו פחות מרף מסוים. וכשאנחנו דואגים לזכויות סוציאליות, זה מאוד חשוב שאזרחי מדינת ישראל יוכלו לקיים את עצמם ברמת חיים מינימלית כאשר הם פורשים לגמלאות. אלא שכל אלו לא תקפים ביחס לעובדים זרים.

"כשבא עובד זר שבמדינה שלו היה מרוויח 1,000 שקלים לחודש, אין הכרח שנחייב את הקשישים והנכים והחקלאים של מדינת ישראל לשלם לו לפחות 7,500 שקלים בחודש".

פרופסור אבי שמחון // צילום: אורן בן חקון

באוצר טוענים שאם אתה לא מכריח את החקלאי והקבלן לשלם להם שכר גבוה, אתה דוחק החוצה את מעט הישראלים שנשארו לעבוד בתחום.

"זה אכן היה המצב לו החקלאי או הקבלן היה יכול להעסיק כמה עובדים זרים שיבחר. בפועל, כל עוד אנחנו שומרים על המכסות הקיימות של העובדים הזרים, הפחתת עלות התעסוקה שלהם לא תפגע בעובדים הישראלים. אילולא השתכנעתי לחלוטין שזה המצב לא הייתי מציע זאת".

כלומר הכל תלוי בכך שהפוליטיקאים שלנו, שלא תמיד מודעים לנתונים וחשופים ללחצים של החקלאים והקבלנים, לא יעלו את המכסה. מה הסכנה בהגדלת המכסה?

"הגדלת המכסה מצד אחד עשויה להקל על הקבלנים ועל החקלאים, אך מנגד תפגע בעובדים ישראלים. המכסות באמת מעוררות דילמה אמיתית. החיוב לשלם תנאים סוציאליים לעובד זר לא מעוררת את אותה דילמה".

איך המכסות הקיימות נקבעות? אני מניח שאף אחד לא מריץ רגרסיות ובונה מודלים כלכליים מתוחכמים.

"ודאי שלא. המכסות נקבעו במשא ומתן בין האוצר לבין הגופים המעוניינים ביבוא עובדים זרים. חשוב לי להגיד שאני לא מערער עליהן".

ואיך הן מתפתחות משנה לשנה? יש מנגנון עדכון?

"בשלב הזה לא מדובר כלל על עדכון המכסות".

האם לא תהיה השפעה על ההשקעות הטכנולוגיות? הרי עובדים זרים זולים מייתרים במקרים רבים רכישה של מכונות ורובוטים, מה שעלול להשאיר את ישראל מאחור בנושא הזה.

"גם כאן, כל עוד המכסות אפקטיביות אין סיבה לחשש כזה. הקבלן לא מסתכל על העובד הזר כתחליף לטכנולוגיה, אלא על העובד השולי.

כלומר, על העובד הישראלי. זה ישתנה רק אם יתירו לו להביא כמות עובדים זרים בלתי מוגבלת. מכיוון שבמחיר נמוך המעסיקים לא ימהרו לוותר על עובדים זרים, אם מקטינים את השכר שהוא צריך לשלם להם, מקטינים את העלות הקבועה. לכן אין לזה השפעה על ההשקעות בטכנולוגיה ויש לזה השפעה על יוקר המחיה שלנו. בעבר העובדים הזרים היו כ־12% מכוח העבודה, כיום הם פחות מ־5%, כך שהמצב השתנה, אבל באוצר לא שמו לב שהמציאות השתנתה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר