שפל מלפיד ועד כחלון

אם נסתכל בנתוני מכירת הדירות החדשות בתקופת שתי הקדנציות של שני שרי האוצר האחרונים, נגלה שהשפל הראשון היה בשלהי כהונתו של לפיד כשר אוצר. באפריל 2014 הוא קרא לצעירים שלא לקנות דירות כי הוא צופה שהמחירים יירדו. בכך הוא גרם להקפאת שוק הדירות. כשלפיד פינה את מקומו, השוק התאושש.

בשנת 2015 הקבלנים מכרו את כל מה שלא הצליחו למכור ב־2014. מאזיורד מספר הדירות הנמכרות בחדות, עד לשפל הנוסף שרואים עכשיו.

כחלון נלחם בשוק כמו בטחנת רוח, אלא שבשונה מטחנת רוח - השוק מגיב. מכרזים מתבטלים, קבלנים ויזמים עוברים לחו"ל ואלו שנשארו בונים במפרט נמוך יותר.

ממילא הקהל שבוי, הרוכש כבר זכה בהגרלה והוא לא יסתכן בהגרלה נוספת, אז למה להשקיע?

חלק גדול מהדירות נבנה במקומות עם ביקוש נמוך. לא ברור מה יעלה בגורלם של אלה שרכשו דירה בעפולה, בניינים שלמים עם שלטי השכרה עליהם ואין שוכרים. מה הם יעשו? איך יממנו גם משכנתה וגם שכירות במרכז? חלקם ייאלצו לעבור לגור במקום שלא מתאים להם, וחלקם יפשטו רגל.

בסופו של דבר, הציבור מבין מה קורה ומצביע ברגליים. רק שדירות הן לא עגבניות. כשהעגבניות בסופר רקובות, או יקרות מדי, הציבור לא יקנה אותן ויצרוך ירקות אחרים. בדירות, כשיש פחות עסקאות השנה כי השוק קפוא, בשנה הבאה הציבור ישלים את כל העסקאות שלא בוצעו והמחירים יזנקו.

הפתרון לעלייה במחירי הדיור הוא הגדלת ההיצע. במבחן התוצאה, בשלוש השנים האחרונות נמסרו פחות ופחות דירות. הביקוש, לעומת זאת, כלומר הגידול במשקי הבית שזקוקים לדירה, דווקא לא עצר. עליית מחירים גדולה נוספת מחכה מעבר לפינה.

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום