"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדינה מעבירה להסתדרות כ־60 מיליון שקלים בשנה

כך עולה מהנתונים שהמדינה נאלצה למסור • ההסתדרות נהנית מהזכות כאגודה עות'מאנית ולא מדווחת על פעילותה • כמעסיק הגדול במדינה, מפרישה דמי חבר בגין עובדיה המאוגדים

,עודכן
אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות // צילום: אורן בן חקון // מספר החברים בהסתדרות עלה. אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות // צילום: אורן בן חקון

עו"ד יצחק בם הגיש לאחרונה בקשה, לפי חוק חופש המידע, בדרישה לדעת את הסכומים שאותם מעבירה המדינה להסתדרות. המדינה נענתה לבקשה, בהתאם לחוק, וממנה עולה כי בשנים 2015-2017 המדינה העבירה בגין עובדיה החברים בהסתדרות 60-48 מיליון שקלים בחישוב שנתי.

הסכומים עמדו על 51.6 מיליון שקלים ב־2015, 55.6 מיליון ב־2016 והגיעו לשיא נוסף של 60 מיליון ב־2017. מגמת העלייה בסכומי דמי החבר מוסברת, בין היתר, בעליית מספר עובדי המדינה החברים בהסתדרות - מכ־41 אלף בראשית 2015 לכ־46 אלף בסוף 2017.

מלבד תשלום דמי החבר, המדינה ניכתה משכר עובדיה, שאינם חברים בהסתדרות, את "דמי הטיפול הארגוני" והעבירה על כך להסתדרות כ־16 מיליון שקלים נוספים בכל שנה בשנים שבין 2015 ל־2017 (16.5 ב־2015, 15.8 ב־2016, 15.7 ב־2017). באותה תקופה כ־17.5 אלף עובדי מדינה בממוצע לא היו מאוגדים, אך חויבו בכל זאת בסכומים אלה.

כל אחד מהם שילם כ־900 שקלים בשנה להסתדרות, כאמור, מבלי להיות חבר בה.

"מדובר בקצה הקרחון"

בניגוד לרוח התקופה כיום, ארגוני העובדים אינם מחויבים בשקיפות מכיוון שרובם מאוגדים כאגודות עות'מאניות, אשר אינן מחויבות בשקיפות תקציבית ובדיווח לרשם העמותות.

לדברי עו"ד יצחק בם, "מדובר בקצה הקרחון, מכיוון שרוב המעבידים הגדולים במשק מאוגדים, וסכומים אסטרונומיים זורמים להסתדרות כדמי חבר ודמי טיפול ארגוני. מבקר המדינה, למרות סמכויות הביקורת שלו, עוצם עין ולא עורך ביקורות המתבקשות לנוכח הסכומים העצומים המועברים אליה. שרת המשפטים חייבת להחיל את חוק חופש המידע על ההסתדרות".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר