בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הודיע היום (שני) על העלאת הריבית הבסיסית במשק מ-0.1% ל-0.35%. בשוק הריביות צופים כי לא מדובר בהעלאה האחרונה, ולמעשה הריבית תעלה ברבע אחוז בכל פגישה של הוועדה המוניטרית, כך שבסוף שנת 2022 תגיע הריבית ל-1.75%.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון אמר בפתח מסיבת העיתונאים: "ממשיכים לראות משק ישראלי איתן, שוק העבודה התאושש ונרשם שיעור תעסוקה גבוה. אלו תוצאות שמאפיינות משק דינאמי. ניתחנו את שיעור האינפלציה, את השווקים הפיננסים, מצב התחלואה והמצב הגאו פוליטי. המשק יסתגל למצב החדש והציבור למד להרכיב משק בריא וצומח".
"המלחמה באירופה עלולה להוביל להאטה"
עוד הוסיף: "מציאות זו הובילה את העובדה שהאינפלציה עלתה ברחבי העולם וגם אצלנו. רק שאצלנו היא נמוכה ממרבית ממדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי)".
בנוגע למגפת הקורונה: "הגל לימד אותנו שהנגיף עודנו כאן וילווה אותנו עוד בהמשך. אך ניתן לומר כעת במידה גבוהה של ביטחון כי המשק הסתגל למצב החדש, והציבור למד כיצד להתמודד עם הנגיף ועם התחלואה וכיצד לקיים לצידם משק פעיל וצומח".
לדבריו, "כחלק מהתהליך העולמי של היציאה מהמשבר התחדשו הביקושים למוצרים, אך ההיצע מתקשה להגיב לביקושים בשל קשיים בחידוש פעילות הייצור בעולם. לצד אלו חלה אצל חלקים באוכלוסייה עלייה בהכנסה הפנויה ואיתה גידול בביקושים עם התרת המגבלות".
בין היתר, נגיד הבנק התייחס להשפעה של המלחמה באירופה על הכלכלה העולמית: "המלחמה עלולה להוביל להאטה. התפתחויות אלו משפיעות על המחירים ברחבי העולם ותורמות להתגברות ללחצים האינפלציוני".
הנגיד התייחס בדבריו לעלייה הצפויה בהחזר החודשי של משכנתאות עבור משקי בית רבים ואמר: "אני חושב שקיבלנו את ההחלטה הנכונה והטובה ביותר גם ברמת המשק וגם עבור אזרחי ישראל. המחיר של אי העלאת הריבית, כאשר יש אינפלציה עולה, יכול להיות יותר גבוה עבור נוטלי משכנתאות שיש להם משכנתא צמודת מדד. אני רוצה להרגיע ולומר: אנחנו מעריכים כי המשכנתאות יתייקרו לרוב בכמה עשרות שקלים בחודש בלבד. יכולת ההחזר של המשכנתאות כל הזמן נבחנת על ידינו ועל ידי כלל מהערכת - וחשוב להדגיש כי המערכת איתנה גם במעמד הלווה הבודד. תנאי המשכנתא בישראל הם שמרניים והם לוקחים בחשבון גם את העלאת הריבית מעבר לנוכחית".
- לקיחת משכנתא
בנוגע לשוקי ההון בארץ ובעולם, אמר: "בשווקים נרשמה עלייה בתנודתיות, ולאחר ירידות שנרשמו עם התגברות האינפלציה ופרוץ המלחמה באוקראינה, חלק ממדדי המניות שבו לאחרונה למגמת העלייה. עליית תשואות נרשמה באג"ח הממשלתי אצלנו וברחבי העולם, גם מכיוון ששוקי האג"ח החלו לתמחר את שינוי המגמה במדיניות המוניטרית. עליות מתונות יותר נרשמו במרווחי האג"ח הקונצרני בישראל, אך אלו מוסיפים להיות נמוכים בפרספקטיבה היסטורית".
בהודעה הרשמית של בנק ישראל, נכתב כי הערכה שהריבית תעמוד על 1.5% בעוד שנה. "העלייה של האינפלציה בפועל והצפויה, כך שהריבית הריאלית הנמוכה מבטאת הרחבה מוניטרית חזקה ביחס לעבר, ביחד עם המשך השיפור הניכר בפעילות ובשוק העבודה, והאצה בקצב של העלאות הריבית הצפויות בעולם תומכים בתוואי הדרגתי של העלאת הריבית; בהתאם להערכתה של הועדה כי בשלו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית", נכתב.
בנוסף, בנק ישראל העלה את תחזית האינפלציה - שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים יעמוד על 3.1%. ב-2022 צפוי שיעור האינפלציה לעמוד על 3.6%, גבוה מהתחזית הקודמת ב-2 נקודות אחוז; וב-2023 הוא צפוי לעמוד על 2%, בדומה להערכות הקודמת.
כאמור, בנק ישראל מפרסם תחזית צמיחה עדכנית: התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 5.5% בשנת 2022, ובשיעור של 4.0% בשנת 2023 . "האומדן השני לרבעון הרביעי של 2021 מצביע על קצב צמיחה של 17.6% במונחים שנתיים, הגבוה משמעותית מהערכתנו בתחזית ינואר לצמיחה של 6.3%. סביר כי הצמיחה ברבעון הרביעי הייתה בעלת אופי חריג, וברבעונים הבאים הצמיחה תהיה מתונה יותר. בעוד הצמיחה הגבוהה ב-2022 משקפת חזרה למגמת טרום המשבר, להערכתנו ב-2023 התוצר יתפתח בדומה למגמה טרום המשבר, ושיעור התעסוקה (המותאם) יהיה דומה לרמתו טרום המשבר, כ-61%", נכתב.
- בנק ישראל
להערכת בנק ישראל לא צפויה השפעה משמעותית של המלחמה באוקראינה והסנקציות על הייצוא. זאת משום שחלק הסחר הישיר של ישראל עם רוסיה ואוקראינה הוא כ-1% בלבד מהסחר הכולל של ישראל. בנוסף, אומנם צפויה פגיעה ביצוא עקב מיתון בסחר העולמי; אולם, זו צפויה להתקזז בגידול ביצוא סחורות תחליפיות לסחורות מרוסיה (כמו אשלג) ופוטנציאל שנוצר לגידול ביצוא ביטחוני. אנו מניחים שההשפעה המקרו-כלכלית של קליטת העלייה על רקע אירוע זה תהיה מוגבלת.
בכמה הריבית תעלה?
מרבית הכלכלנים העריכו כי הריבית תעלה היום ל-0.25%, אך העלייה בפועל יקרה יותר. בד בבד, מרבית התחזיות מנבאות המשך עלייה של הריבית ברבע אחוז בכל אחד מ-12 החודשים הקרובים.
למה בעצם מעלה בנק ישראל את הריבית?
הסיבה העיקרית למהלך הצפוי היא האינפלציה הגבוהה במשק. או, במילים אחרות, קצב עליית המחירים חרג מטווח היעד של בנק ישראל והגיע בחודש בפברואר ל-3.5% בשנה. לפי התחזיות, השיא עוד לפנינו - האינפלציה צפויה להחמיר בחודשים הקרובים ולהגיע ל-4.3% בחודש יוני, ורק לאחר מכן תחל לרדת.
- נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
עליית המחירים במשק אינה ייחודית לישראל אלא תופעה כלל-עולמית, שהחלה עם היציאה ממשבר הקורונה והעלייה בביקוש לחומרי גלם שונים, והוחמרה בעקבות המלחמה באוקראינה. לשם השוואה, האינפלציה בארה"ב כבר חצתה את רמת ה-7%, והבנק המרכזי האמריקאי כבר החל בסבב העלאות של הריבית – וזו צפויה עוד לעלות השנה לפחות שש פעמים. גם הריבית בבריטניה כבר עלתה שלוש פעמים ברציפות, ושיעורה כיום עומד כעת על 0.75% לשנה.
סיבה נוספת שתומכת בהעלאת הריבית היא הזינוק בקצב שנתי של 13% במחירי הדירות, כאשר הריבית הנמוכה ששוררת במשק מאפשרת תנאים פיננסיים נוחים לקבלת המשכנתאות (ראו בידיעה משמאל) ובכך מתדלקת את הביקושים לדירות.
האם הבנק איחר את המועד ופותח בסבב העלאות מאוחר מדי?
בבנק ישראל סברו כי האינפלציה שהחלה להרים ראש בחודשים האחרונים היא זמנית ותחלוף במהרה, אבל אז הגיעה המלחמה באוקראינה שהחמירה את המצב: מחיר הנפט זינק ליותר מ-100 דולר לחבית, וסחורות רבות – ביניהן החיטה - התייקרו.
במקביל, קצב העלייה במחירי הדירות שלא צפוי לרדת בקרוב, והמדדים המקרו-כלכליים במשק – כמו הצמיחה החזקה מחד, ורמת האבטלה הנמוכה מאידך - תומכים כעת גם הם ביציאה לסבב העלאות של הריבית, כך שנראה כי זו התזמון הנכון.
מעבר לכך, בבנק המרכזי יודעים כי עליית הריבית תפגע במשקי בית בעקבות הגידול בהחזרי המשכנתאות, שהם ההוצאה החודשית הגדולה ביותר של משק בית ממוצע. ייתכן ששיקול זה מנע עד כה מהבנק להעלות את הריבית, ולא מן הנמנע שישפיע בעתיד על הפיכת ההעלאה להליך הדרגתי.
איך ישפיע המהלך על הדולר מול השקל?
לכאורה, המהלך של בנק ישראל צפוי לחזק את השקל אך, כאמור, הליך העלאות הריבית על הדולר כבר החל וצפוי להיות חד יותר מאשר בישראל. לפיכך, העלאה הצפויה של הריבית ל-0.35% לא אמורה להשפיע כלל על השער דולר-שקל בכלל, ואם הבנק יעלה אותה למחצית האחוז – הדבר עשוי לחזק את השקל בטווח קצר. עם זאת, יש לסייג ולומר כי שער השקל מול הדולר מושפע בדרך כלל פחות מפערי ריביות ויותר מהתזרים האמיתי – כלומר, כמות המט"ח הנכנסת אל מול זו היוצאת מהמשק.
איך יושפעו המדדים בבורסה?
שוק ההון הישראלי מושפע כיום בעיקר ממה שקורה בארה"ב ובסקטור הטכנולוגיה בישראל. בו בזמן, הריבית הריאלית בישראל - הפער שבין שער הריבית לבין שיעור האינפלציה - עדיין נמוכה מאוד, דבר שתומך בעליות המדדים בבורסה.
נוסף על כך, שיעורי המניות כבר מגלמים את הליך העלאת הריבית על השקל, כך שניתן לומר שאם לא יהיו הפתעות - כמו העלאת הריבית לחצי האחוז או הותרת הריבית ללא שינוי – למהלך של הבנק המרכזי לא צפויה להיות השפעה על שערי המדדים בבורסה הישראלית.
"הריבית לא תהיה אפקטיבית"
חבר הכנסת אלי כהן שכיהן כשר הכלכלה תוקף את כוונת הנגיד להעלות ריבית: "במלחמה במחירי הדיור העלאת הריבית היא כמו שמן למדורה, היא לא תהיה אפקטיבית בהורדת מחירי הדיור ותפגע קשות בנוטלי המשכנתאות. הציר המרכזי להורדת מחירי הדיור הוא הפסקת הספסרות בקרקעות על ידי המנהל והמדינה".
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים התייחס למדיניות המוניטרית העתידית של בנק ישראל ואמר: "חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה כי הריבית בעוד כשנה תעמוד על 1.5% לעומת תמחור שוק הריביות לריבית של 1.90% בעוד שנה. ייתכן וביטול מגבלת לקיחת משכנתאות בריבית פריים (לפני כשנה) בשל הערכת בנק ישראל בזמנו כי הריבית תהיה 'נמוכה לאורך זמן' הובילה לכך שתחזית הריבית של חטיבת המחקר מתונה במעט מהערכות השוק".
בנוגע לשער השקל, שפריר סבור כי המהלך של בנק ישראל לא צפוי לגרום להתחזקות השקל: "הנגיד הדגיש במסיבת העיתונאים שלאור העובדה שהאינפלציה בישראל משמעותית יותר נמוכה מהעולם, מדינות רבות יעלו את הריבית בקצב מהיר יותר מקצב העלאה הצפוי בישראל, ולכן עצם תחילת סבב העלאות הריבית לא צפוי להוביל לכשעצמו להתחזקות השקל. מעבר לזה הדגיש (בצדק) כי ישנם גורמים רבים אחרים המשפיעים על השקל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו