"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חרדים בהסבה להייטק: 34% פורשים כבר במכינה
מחקר מצא כי 39% מהחרדים מפסיקים ללמוד במכינה להשלמת לימודי ליבה בשנה הראשונה • שרת הכלכלה ברביבאי: "הממצאים מוכיחים את הצורך בהתערבות הממשלה"
"נדרשת התערבות ממשלתית": למצולמים אין קשר לידיעה | צילום: דודי ועקנין

חרדים בהסבה להייטק: 34% פורשים כבר במכינה

מחקר מצא כי 39% מהחרדים מפסיקים ללמוד במכינה להשלמת לימודי ליבה בשנה הראשונה • שרת הכלכלה ברביבאי: "הממצאים מוכיחים את הצורך בהתערבות הממשלה"

היאלי יעקבי-הנדלסמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ההייטקיסט החרדי עוסק בפיתוח ומעדיף לעבוד בחברה גדולה, כך עולה מסקר של המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהיי־טק, בשיתוף "מינהל תעסוקת אוכלוסיות" בזרוע העבודה והג'וינט.

המחקר בוצע באמצעות חברת המחקר אסקריא המתמחה במגזר החרדי, באמצעות מדגם מייצג בקרב 3,065 חרדים או חרדים לשעבר, המתעניינים, לומדים ועובדים בהיי־טק.

בשנים האחרונות עובדים רבים מהמגזר החרדי עוברים להיי־טק. למרות זאת, עובדים בתעשיית ההיי־טק רק כ־3% מהציבור החרדי: 10,000 מתוך כ־300 אלף. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2021, היוו החרדים כ־13% מכלל האוכלוסייה בישראל.

למצולמים אין קשר לידיעה, צילום: יהושע יוסף

לפי נתוני הסקר, 55% מהחרדים עובדים כיום במשרה מלאה, מתוכם 66% בתפקידי פיתוח תוכנה.

44% עובדים בחברות היי־טק ישראליות ו־17% בחברות בינלאומיות. ב־38% מאותן חברות יש יותר מ־500 עובדים ו־69% מותאמות לאורח החיים של הציבור החרדי. רק 31% מהעובדים החרדים יצטרפו לחברה שלא מותאמת כלל לאורח חייהם.

עוד עולה מהסקר כי רק 13% לוקחים סיכון ועובדים בחברות היי־טק קטנות של עד 20 עובדים.

מחפשים יציבות

הרצון ביציבות משפיע גם מבחינת ביטחון השכר. כך 64% מהחרדים מעדיפים להיות מועסקים כעובדי חברה, שם השכר הממוצע עומד על 15,775 שקלים. שכר זה גבוה בכ־16% מהשכר הממוצע של עובד קבלן העובד באותה החברה, שעומד על 13,623 שקלים.

בתקופת הפוסט־קורונה, עובדי ההיי־טק עוברים מקום עבודה בכל שנה וחצי בערך. עם זאת, 36% מהחרדים אינם מעוניינים להחליף מקום עבודה. 29% היו רוצים לעבור לחברות היי־טק בינלאומיות, גדולות ובעלות שם כמו גוגל או מייקרוסופט, שיספקו יציבות ופרנסה בטוחה.

כשליש מהחרדים העובדים בהיי־טק משתייכים לקהילות היי־טק כמו DDOS, עובדות כהלכה, חרדיות בהיי־טק, קדם, שמורה ועוד.

51% מהחרדים מחפשים עבודה בין חצי שנה לשנה, בעיקר בשל חוסר ניסיון, קשרים או ידע. 59% אינם מאמינים כי הם לא מוצאים עבודה בשל הרקע ממנו הגיעו. 78% חושבים שזה בגלל חוסר הניסיון הרלוונטי. 87% פונים לאתרי דרושים, 74% למכרים שעובדים בתחום, 57% לאתרי חברות ההיי־טק ו־49% לחברות השמה. אלה עוברים שלושה ראיונות בממוצע עד לקבלה למשרה.

יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה, צילום: חורחה נובומינסקי

לעומת זאת, 34% מהחרדים המעוניינים לעבוד בתחום מפסיקים ללמוד עוד במכינה להשלמת לימודי הליבה והידע הבסיסי בתכנות שחסר להם, ו־39% - במהלך השנה הראשונה. 49% מפסיקים בשל חוסר יכולת כלכלית, 43% בשל קושי לשלב בין עבודה ללימודים ו־43% בשל דרישות לימודיות גבוהות מדי במתמטיקה, אנגלית או תכנות. לכן 75% מקורסי ההכשרה המבוקשים הם כאלה המאפשרים לשלב עבודה עם הלימודים. 42% מהמגזר החרדי מבקשים ללמוד בעיקר סייבר, 30% פיתוח תוכנה ו־31% פיתוח אפליקציות. 42% בוחרים במסלול הקצר יותר של תעודת הנדסאי, שבו רוב נשי של 63%. כדי לממן את הלימודים, 60% פונים לסיוע בני משפחה או חברים, ו־35% פונים למלגה מקרנות ייעודיות. 59% מהסטודנטים פנו לגופי סיוע כדי לקבל את הסיוע המבוקש.

יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה, אמרה ל"ישראל היום" כי "כדי לעודד השתלבות של המגזר החרדי בענף, פותחו במינהל תוכניות ברמת הפרט וברמת המעסיק. התוכניות פועלות מול מגזר המעסיקים להסרת חסמים המונעים השתלבות של חרדים בענף ההיי־טק".

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, ציינה כי "הממצאים מוכיחים עד כמה נחוצה ההתערבות הממשלתית בשילוב אוכלוסיות בתעסוקה איכותית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...