סכנת האינפלציה: "הכיוון בעולם אינו של עליית מחירים זמנית"

עליית מדד המחירים לצרכן שלשום ב־0.7%, שעקפה את התחזיות שצפו כי המדד יעלה ב־0.4%־0.6%, מסמנת התפרצות באינפלציה, שצפויה להגיע ליותר מ־3%. במקביל לכך, הבנק הפדרלי של ארה"ב העלה אתמול את הריבית ב־0.25% לראשונה מאז 2018, זאת כדי לנסות להילחם באינפלציה.

הנתונים שעולים ממדד פברואר מסמנים חריגה מיעדי בנק ישראל, ולכן עולה השאלה אם הבנק יתערב ויעלה את הריבית במשק כדי לעצור את האינפלציה, או שהלחץ הוא מיותר כי המחירים עולים מסיבות עולמיות - ובהמשך החריגה מיעדי האינפלציה תתוקן.

"יש סיבות מקומיות וסיבות עולמיות לעליית המחירים והאינפלציה", אומרת ד"ר נדין טרכטנברג, מ"מ נגיד בנק ישראל לשעבר. "חלק מהן באשמת השוק שלנו, כמו מחירי הדירות, וחלק מהן באמת בשל עליות המחירים בעולם. אני חשה שהכיוון בעולם אינו של עליית מחירים זמנית. זה מצב שלא ישתנה בזמן הקרוב. כשמתחילה עליית מחירים, היא מייצרת בעצמה עוד אינפלציה, כי אנשים מתרגלים לעליות המחירים ודורשים העלאות שכר".

חן הרצוג, כלכלן ראשי של BDO ישראל, סובר שאין להעלות כעת את הריבית במשק. לדבריו, "עליית המדד נובעת מגורמים שאינם קשורים לישראל, אלא ממגמות עולמיות הקשורות לעליית מחירי הסחורות עקב המלחמה באוקראינה. לכן מגמה זו תימשך ללא קשר להעלאת הריבית". הרצוג מסביר שהאינפלציה בארץ נמוכה יחסית, ולכן להערכתו בנק ישראל ילך באיחור בעקבות הבנק הפדרלי האמריקני.

"קצב העלאת הריבית בישראל יהיה מתון"

להערכה זו מצטרף עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, שמאמין כי למרות מדד פברואר הגבוה, "קצב העלאת הריבית בישראל יהיה מתון מהקצב הגלום בשוק ההון, על רקע הגירעון הנמוך", הוא מסביר.

"מדד מארס יעלה ב־0.6%, בשל התייקרות הדלק והעלייה העונתית בסעיף הדיור", מעריך קליין. "התחזית למדד אפריל נעה בין 0.7% ל־1%, והיא תלויה במחיר הנפט בסוף מארס - שיקבע את מחיר הבנזין המפוקח באפריל. ב־12 המדדים הקרובים אנו צופים אינפלציה של 3.2%".

פרופ' צביקה אקשטיין, בעבר המשנה לנגיד בנק ישראל וכיום דיקן בית ספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, מעריך כי כעת אין בארץ תנאים להעלאת ריבית. לדעתו, מצבו הטוב של המשק הישראלי מאפשר השארת ריבית בנק ישראל כמו שהיא בחודשים הקרובים, עד שגם הבנק המרכזי באירופה יחליט על העלאת ריבית.

"בישראל, האינפלציה ועליית המחירים נמוכה יחסית, ונמצאת בחלק הנמוך של מדינות ה־OECD", הוא מסביר. "כמו כן, מבחינת הצמיחה של המשק אנחנו סוגרים את הנזקים שנגרמו מהקורונה, והמשק הישראלי צומח כמעט כמו לפני המשבר שהביאה המגיפה. לאלה יש לצרף את העובדה שמבחינת תעסוקה, חזרנו כמעט לחלוטין לשיעור המועסקים במשק שהיו לפני משבר הקורונה".

בהכנת הידיעה השתתפה: היאלי יעקבי־הנדלסמן