הערכות במשק: עידן הריביות הנמוכות מתקרב לסיום

בנק ישראל יודיע היום (שני) על גובה הריבית במשק, שצפויה להישאר ללא שינוי, ברמה של 0.1%. אחרי שנים שבהן הריבית נותרה ברמות הקרובות לאפס, אירוע הריבית של בנק ישראל הפך לכמעט טכני, אך הפעם הדבר עשוי להשתנות.

בשבוע שעבר התפרסמו כמה נתוני מאקרו שעשויים להוות נקודת מפנה עבור הבנק ולהביא לבחינה מחודשת של מדיניות הריבית במשק. נתוני צמיחת הרבעון האחרון של שנת 2021 עלו מעל כל הציפיות והביאו את ישראל למקום הראשון בקרב המדינות המפותחות. הדבר מגביר את הלחצים האינפלציוניים וכבר בחודש ינואר האינפלציה חצתה את הגבול העליון של טווח היעד של בנק ישראל, והגיעה לרמה של 3.1% בשנה - שיא של יותר מעשור.

נסביר: היעד המרכזי של בנק ישראל הוא יציבות מחירים. כדי להשפיע עליה, אחד הכלים שעומדים לרשותו של בנק ישראל הוא הריבית, שנועדה בין היתר לשנות את התנהגות הצרכן. כשהריבית עולה הדבר אמור להשפיע על הצרכן לחסוך יותר ולצרוך פחות - ובכך להוריד את האינפלציה.

האם תם עידן הריביות הנמוכות, ואחרי יותר משבע שנים שבהן ריבית בנק ישראל "נתקעה" ברמה קרובה לאפס כעת הבנק ישנה את גישתו? גיא בית־אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, מעריך כי לאור נתוני הצמיחה והאינפלציה האחרונים, "אין שום הצדקה להחזיק ריבית מצב חירום. בנק ישראל יהיה חייב לשנות גישה ולאותת על כך שמתוכננת העלאת ריבית בקרוב מאוד".

לדברי בית־אור, "בנק ישראל צפוי להתחיל בתהליך העלאות הריבית כבר בחודשים אפריל או מאי לכל המאוחר ובהחלטת הריבית היום יצטרך להתחיל להכין את המשקיעים".

גם ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, שותף לגישה זו, אך בניגוד לבית־אור הוא מעריך כי הריבית תעלה "לקראת המחצית השנייה של השנה". לדבריו, "האינפלציה השנתית בישראל חצתה בחודש ינואר את רמת ה־3%. נתון זה לבדו לא אמור להביא לתגובה מהירה של בנק ישראל, שכן יעד האינפלציה הוא גמיש, תוך בחינה של האינפלציה לטווחי זמן ארוכים יותר. אלא שהנתונים האחרונים מעלים חשש שסביבת האינפלציה עשויה להמשיך לעלות. נתוני הצמיחה של 2021 מראים שהמשק חזר לתוואי הצמיחה של טרם הקורונה. תנאים אלה יכולים להצדיק מדיניות מוניטרית פחות מרחיבה".

החמרת יוקר המחיה

בתוך כך, העלאת הריבית תשפיע על ההחזר החודשי של המשכנתא. בראש ובראשונה, נוטלי המשכנתאות בריבית פריים יחוו עלייה בהחזר החודשי, אך לא באופן דרמטי. זאת, משום שהחלק במסלול הפריים (ריבית בנק ישראל+1.5%) מהווה כ־42% בלבד במשכנתא הממוצעת, ויתרת הסכום נלקחת במסלולים אחרים.

סך ההתייקרות בהחזר החודשי תלוי, כמובן, בחלק היחסי של מסלול הפריים מסך המשכנתא. מכיוון שריבית בנק ישראל היתה נמוכה מאוד בשנים האחרונות, מסלול הפריים נחשב לזול ביותר.  כזכור, לפני שנה ביטל בנק ישראל את ההגבלה שלפיה מותר לקחת רק שליש ממסלול המשכנתא בריבית פריים.   

למרבה המזל, ביטול ההגבלה הגדיל את חלקו של מסלול זה בביצועים, אך במידה מצומצמת. ניקח לדוגמה משכנתא ממוצעת שנלקחת היום בסך של מיליון שקלים, כאשר 42% מהסכום הוא במסלול הפריים מסך התמהיל ל־25 שנה. להערכת יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות יונתן ברלינר, עלייה של 0.25% בריבית תביא לעלייה של 51 שקלים בהחזר החודשי, ועלייה של 1% בריבית תביא לעלייה של 209 שקלים בהחזר החודשי.

כלומר, אם העלאות הריבית יהיו הדרגתיות לא מדובר בהתייקרות דרמטית של ההחזר החודשי. מנגד, אם הריבית תמשיך להישאר נמוכה לאורך זמן, עלולים להיות נזקים - הריבית הנמוכה מתדלקת את הביקושים לדיור ומרחיקה את הצעירים מקניית דירה וכן מגבירה את הלחצים האינפלציוניים ומחמירה את יוקר המחיה.