אפקט הקורונה: עלייה בחדלות הפירעון של עסקים

גל האומיקרון ומאות אלפי המבודדים גרמו להאטה בפעילות העסקים: לפי נתוני הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, בחודשים דצמבר וינואר היו 11 מקרים של פתיחת הליך חדלות פירעון נוסף נגד חייב, עקב חובות חדשים. זאת לעומת שבעה מקרים אשתקד, קרי: עלייה של 57.1%.

272 הגישו העתק בקשת תאגיד שהוגשה בבית המשפט, לעומת 227 בקשות בשנה שעברה, עלייה של 19.8%. הכוונה להליכי חדלות פירעון של תאגידים.

בתקופה זו היו 87 בקשות נושה לפתיחת תהליכים, לעומת 79 באותה תקופה אשתקד - עלייה של 10.1%. כמו כן, היו 3,733 בקשות למתן צו לפתיחת הליכים לעומת 3,719 - עלייה של 3%. בתחום בקשה להסדר היו פחות בקשות - 114 לעומת 139 אשתקד.

לדברי עו"ד עודד חן, המתמחה בתחום חדלות פירעון ופשיטות רגל, "במהלך החודשים דצמבר-ינואר יש עלייה של כ־30% בעסקים קטנים שהגיעו לחדלות פירעון או נמצאים על סף חדלות פירעון, ובבקשות למחיקת חובות".

"ההכנסות לא גדולות"

"העסקים הקטנים שנפגעו הכי הרבה בחודשיים האחרונים הם בתי קפה, מסעדות, מזנונים, חנויות אופנה, סוכנויות נסיעות, עסקי תיירות, מכוני יופי וקוסמטיקה ועסקי פנאי.

"50% מבתי העסק שהגיעו לחדלות פירעון או שנמצאים על סף חדלות פירעון הם עסקים חדשים שפועלים פחות משלוש שנים.

"זה נתון דרמטי, כי בסוף, כשאנחנו מדברים על עסקים קטנים, ברוב המקרים מדובר בעוסק מורשה, ולא בחברה בע"מ. מדובר באנשים פרטיים שפתחו עסק עם תעודת הזהות שלהם. ההכנסות שלהם לא גדולות יותר משכירים, והם צריכים לשלם גם הוצאות ומסים".

"לבנקים תמה הסבלנות"

עוד אמר: "אלה עסקים שברובם היו גם ככה על הקצה מבחינה פיננסית. הם לקחו הלוואות כדי לקיים את העסק. ברגע שאין הכנסות שמשלמות את ההלוואות, זה מכניס אותם לחדלות פירעון. אין להם כסף לגלגל מחזור. לפעמים עסק שורד שנה-שנתיים רק בגלל הגלגול הזה. זה יוצר מצב שאין להם כסף לפרנס את המשפחה. מספיק שהירידה בתפוקה או בהכנסות היא של 20%-30%. זה מה שהיה חסר להם כדי לעמוד בהלוואות".

עו"ד חן סיכם: "כשההלוואות לא שולמו, זה כרוך בטיפול משפטי שמצריך כסף ומשלש את החובות. לבנקים בגל החמישי כבר לא היתה סבלנות כמו בגלים הקודמים. הם אמרו שהם דוחים תשלומים ומקפיאים. בגל הזה הם פחות התחשבו. כמו שהחברות השונות העלו כעת מחירים בלי התחשבות. הסבלנות נגמרה".