חבר הכנסת אלי כהן יניח ביום ראשון הבא על שולחן הכנסת הצעת חוק, אשר תקבע קריטריונים להגדרת גוף עסקי כמונופול. הצעת חוק זו תחייב את רשות התחרות להגדיר כמונופולים את כל הגופים המחזיקים ביותר מ־50% מנתח השוק, ושמחזור המכירות השנתי שלהם עולה על 100 מיליון שקלים.
מטרת הצעת החוק היא להגביר את האכיפה על גופים אלה ולמנוע מהם לנצל את כוחם לרעה. בנוסח ההצעה נכתב כי כמות המונופולים במדינה, העוצמה הלא־מידתית שלהם והאכיפה הלא מספקת נגדם - הן בין הסיבות העיקריות ליוקר המחיה בישראל. רשות ההגבלים העסקיים נועדה להגן על הציבור מפני מונופולים; הגדרת גוף עסקי הפוגע בתחרות כמונופול מאפשרת להפעיל נגדו כלי פיקוח ואכיפה.
אלא שלפי הצעת החוק, הנחות אלה מעלות שאלות קשות בנוגע לפיקוח על גופים שנוהגים בפועל כמונופולים, אך אינם מוגדרים ככאלה: מי יודע שמדובר במונופולים, וכיצד היעדר האכיפה משפיע על הגופים המתחרים ועל הצרכנים?
"המונופולים, ובייחוד היבואנים הבלעדיים, הם גורם מרכזי ליוקר המחיה", אמר ל"ישראל היום" ח"כ כהן, לשעבר שר הכלכלה, "קיימים היום גופים רבים שמחזיקים יותר מ־50% מנתח השוק, אבל לא מוכרזים כמונופולים. זה כולל, בין השאר, את רוב היבואנים הבלעדיים. הצעת החוק נועדה לתקן את העיוות ולחייב את רשות התחרות להגדיר גופים אלו כמונופולים. ההגדרה של מונופול לא תתחלק לפי ענפים ותכלול כל רשת, יצרן, תעשיין ועוד".
לפי ח"כ כהן, "יש סיכוי גבוה מאוד שהחוק יעבור. זה לא עניין של ימין ושמאל. אם החוק לא יעבור, המשמעות היא שהממשלה עושה צחוק מהמלחמה ביוקר המחיה".
גוף שמוכרז כמונופול מוצא את עצמו תחת עינה הפקוחה של רשות התחרות: מתבצע מעקב אחרי מחירי מוצריו, והוא נתון להגבלות שונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו