ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לדון היום (ראשון) בהצעת חוק שגובשה על ידי משרד הביטחון, ולפיה צה"ל ישלם תוספות לקצבת פנסיה תקציבית לגמלאים ולפורשים חדשים בהיקף כולל של 1.5 מיליארד שקלים בשנה.
ההצעה, שזכתה לכינוי "תוספות הרמטכ"ל", אושרה בממשלה כבר באוגוסט בשנה שעברה, אך לא הגיעה לכנסת בשל ההתנגדות של חלק מחברי הקואליציה.
התזמון של העלאת ההצעה לדיון אינו מוצלח במיוחד - רק לפני ימים ספורים הוציא אגף השכר במשרד האוצר דו"ח חמור על הוצאות השכר במערכת הביטחון לשנת 2020. מהדו"ח עולה, בין היתר, כי הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל שווה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה, זאת בשל גיל הפרישה המוקדם של קציני צה"ל ובשל קצבה ממוצעת גבוהה יחסית.
"על חשבון הצעירים"
הדרג המקצועי במשרד האוצר הביע בעבר את התנגדותו למהלך היות שגמלאי צה"ל זכאים ממילא להטבות מפליגות - גיל הפרישה הממוצע בצה"ל נמוך בכעשור משל יתר הפורשים במערכת הביטחון, אך קצבת הפנסיה שלה הם זכאים דומה או גבוהה מזו של מקביליהם. זאת ועוד, המחויבות האקטוארית של מערכת הביטחון בגין הפנסיה התקציבית כבר עומדת על 360 מיליארד שקלים.
בתוך כך, תשעה ארגונים העוסקים בקידום נושאי שקיפות בהליכי קביעת מדיניות של הממשלה - רווח נקי, פורום קהלת, ישראל 2050, צדק פיננסי, המכון הישראלי לתכנון כלכלי, התנועה לחופש המידע, שקוף, התנועה למען איכות השלטון והצלחה - פנו בסוף השבוע האחרון אל שר המשפטים גדעון סער, יו"ר ועדת השרים לחקיקה. במכתב נכתב כי הפרסום של דו"ח האוצר מחייב את הממשלה בבחינה מחדש של מבנה השכר בצה"ל קודם לחקיקה שבנדון.
אחד הנימוקים לבקשת הארגונים הוא כי "רוב קופת השכר הולכת למי שכבר פרשו, לוותיקים ולבעלי המקצועות החופשיים, על חשבון הצעירים ובעלי הכושר המבצעי אף שהצבא זקוק להם יותר".
עוד צוין כי "בהשוואה בינלאומית, השכר במקצועות הקצונה בצה"ל אמנם נמוך בתחילת הקריירה הצבאית, אולם הוא עולה בצורה חדה עם הוותק והדרגות והופך לגבוה מאוד בהשוואה בינלאומית. מתן פנסיות מוקדמות למי שאינו בליבת הפעילות המבצעית הוא אבסורדי, יקר ופוגע ביכולת של צה"ל לשמר כוח אדם איכותי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו