גם בשירותי הבריאות: פער בין הפריפריה למרכז

על פי משרד הבריאות, נמשכת המגמה של אזרחי ישראל להצטרף לשירותי ביטוח בריאות שלא דרך קופות החולים, ולמעשה בפועל רוב הציבור בארץ אינו מחזיק בסל הבריאות הבסיסי של קופות החולים.

שיעור המבוטחים בשירותי בריאות נוספים (שב"ן) עומד על כ-77.4% מכלל מבוטחי קופות החולים. עם זאת שיעור המבוטחים ברובד השני המורחב יותר של השב"ן עומד על כ-48% מכלל מבוטחי קופות החולים.

על פי משרד הבריאות, שיעור המבוטחים בביטוחים רפואיים מוגדלים של קופות החולים גדל ב-2020 ב-2.6%, וזאת אל מול שיעור גידול של כ-1.6% במבוטחי קופות החולים במסגרת הסל הבסיסי.

ביישובי הפריפריה, כ-66% מהאוכלוסייה בישראל נרשמו לשב"ן. על פי הדו"ח, כצפוי שיעור מבוטחי השב"ן באזורים המוגדרים כאזורי פריפריה גיאוגרפית, בהתאם להגדרות הלמ"ס, נמוך ביחס למבוטחי השב"ן באזורים אשר אינם מוגדרים ככאלו, הן בקרב אוכלוסיית הנשים והן בקרב הגברים.

כמה הקופות מוציאות על כל מבוטח?

בבחינת העלויות שיש לקופות השונות בכל הנוגע לעלויות הרפואיות נטו מסך ההכנסות לעמית בתוכניות השב"ן, מתברר כי מדובר היה ב-2020 בעלות של כ- 77% בממוצע מסך התשלומים של המבוטח, וזאת לעומת שיעור של כ- 78.6% ב-2019. חשוב בהקשר הזה לציין כי מדובר בהוצאה גדולה יחסית, וכי בביטוחי הבריאות המסחריים בחברות הביטוח שיעור זה עומד על כ-40% בלבד ב-2019.

כשבוחנים כל קופה בנפרד, עולה כי בשירותי בריאות כללית ההוצאות למבוטח עמדו על 82% בתוכנית "כללית מושלם" ועל 79 אחוז ב"כללית פלטינום". במכבי שירותי בריאות ההוצאות עמדו על 31% בתוכנית "מגן כסף", 74% ב"מגן זהב" ו-83% ב"מכבי שלי". במאוחדת ההוצאות עמדו על 71% ב"מאוחדת עדיף" ועל 75% ב"מאוחדת שיא". בלאומית ההוצאות עמדו על 68% ב"לאומית כסף" ועל 66% ב"לאומית זהב". כך או כך, תוכניות השב"ן סיימו את שנת 2020 בעודף מצרפי של כ-298 מיליון שקלים, המהווים 6% מדמי החבר.