"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחזית קודרת: 45% מהמשרות בישראל ייעלמו עד 2030

לפי דו"ח בינלאומי שיזם מבקר המדינה בנושא מוכנות שוק העבודה העתידי, פריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה למדינות אירופה • מאידך, ישראל מובילה בהיקף ההשקעה במו"פ יחסית לתמ"ג

,עודכן
0השמעה
לא מוכנים לעתיד? כיתה א', צילום: יוסי זליגר

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ראשון) דו"ח בינלאומי העוסק במוכנות שוק העבודה העתידי, וממנו עולה כי כ-45% מהמשרות בישראל הן בסיכון גבוה לשינוי בשנת 2030.

עוד עולה מהדו"ח, כי כ-54% מהמשרות בישראל הן בסיכון בינוני, אך ההוצאה הציבורית על הכשרות מקצועיות היא 0.07% מהתמ"ג, לעומת 0.11% בממוצע במדינות ה-OECD.

הדו"ח הבינלאומי המפורסם כעת – שאותו יזם, ניהל והוביל משרד מבקר המדינה של ישראל - מציג את ממצאי הביקורת שביצעה כל אחת מהמדינות. כל משרד הציג את המענה של מדינתו לאתגרים שמציב שוק העבודה המשתנה, בהתייחסות לתנאים המקומיים ותוך ניתוח של פתרונות אפשריים.

מהדו"ח עולה כי שיעור המשרות הנמצאות בסיכון משמעותי לשינוי עקב השינויים בשוק העבודה נע בין 34% בפינלנד, 43% בקוריאה, 45% בישראל, 48% ב-19 מדינות באיחוד האירופי בממוצע, ועד 51% באיטליה.

פריון העבודה נע בין 26 דולר לשעת עבודה בבולגריה, 40 דולר בקוריאה, 42 דולר בישראל, 53 דולר באיטליה, 54 דולר בממוצע באיחוד האירופי, ל-62 דולר בפינלנד.

שיעור בעלי תואר אקדמי עומד על 20% באיטליה, 21% בצפון מקדוניה, 28% בבולגריה, 33% באיחוד האירופי בממוצע, 46% בפינלנד, וישראל וקוריאה ניצבות בראש עם 50%.

היקף ההשקעה במחקר ובפיתוח עומד על 0.4% מהתמ"ג בצפון מקדוניה, 0.76% בבולגריה, 1.5% באיטליה, 2% באיחוד האירופי בממוצע, 2.8% בפינלנד, 4.5% בקוריאה ו-4.9% בישראל.

כמו כן, עולה מהדו"ח כי כחמש שנים מאז החל משרד החינוך ליישם את רפורמת הלמידה המשמעותית, סבורים כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל-יסודי כי השפעת הרפורמה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל-יסודי לא הייתה רבה. עוד נמצא כי מאז יישום הרפורמה ועד מועד סיום הביקורת, לא ערך משרד החינוך תהליך הפקת לקחים שיטתי ומקיף מתהליך היישום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר