המדדים המובילים בבורסה בתל אביב ממשיכים להיסחר במגמה חיובית, עם עליות של כ-6 עשיריות האחוז. מספר סוחרים בשוק הודו שיש מניות שנסחרות במחיר גבוה, אך יש גם כאלה שלא. באופן כללי מדובר בשוק של היעדר חלופות – שקל חזק, ריבית נמוכה ותשואות אפסיות על אג"חים, כולל פער נמוך מאוד בין הממשלתיות לקונצרניות. ההערכות הן שכל עוד סביבת הריבית לא תעלה, או שלא יתממש אחד הסיכונים בשוק, כמו משבר נזילות, משבר אשראי או אירוע לא צפוי אחר, שוק המניות עשוי להמשיך ליהנות מעליות.
בתוך כך, שער הדולר המשיך להיסחר הבוקר סביב 3.118 שקלים לדולר. ב-26 באוקטובר נפרץ מחסום ה-3.2 שקלים לדולר ומאז בנק ישראל לא מתערב במסחר ומאפשר לו להיסחר ברמתו הנמוכה. הפריצה הקודמת של קו התמיכה מ-3.3 שקלים ל-3.2 שקלים הייתה בתחילת השנה. לשם השוואה, ב-2019 הדולר נסחר סביב 3.7 שקלים לדולר.
גם היורו איבד גובה מול השקל ונסחר כעת סביב 3.6 שקלים ליורו, אחרי שב-28 באוקטובר הוא פרץ מטה את קו התמיכה של 3.7 שקלים ליורו. בתחילת השנה היורו נסחר סביב ה-4 שקלים וב-2019 סביב ה-4.2 שקלים ליורו.
במסיבת העיתונאים עם החתימה על עסקת החבילה במשק, אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, כי המדדים במשק מעודדים. הוא הסביר כי המצב שונה משנה שעברה בה הבנק התערב באגרסיביות במסחר, במטרה למתן את התחזקות השקל. כזכור, בשנה שעברה בנק ישראל פרסם החלטה אפריורית לפיה הוא ירכוש 30 מיליארד דולר בשנה ומאוחר יותר הוא הבהיר שמדובר בסכום מינימלי. באותה מסיבת עיתונאים, הנגיד חזר ואמר שהאפשרות להמשיך לרכוש מט"ח, למרות שהבנק כבר רכש בהיקף של יותר מ-30 מיליארד, עדין עומדת בפניו. אלא שכעת נראה שבנק ישראל שואף למתן את האינפלציה יותר מכפי שהוא שואף למתן את השקל.
סוחרים בשוק מסבירים כי הכוחות הבסיסיים של הכלכלה דוחפים להמשך התחזקות השקל, בעיקר בשל עודף מט"ח מטורף בו מחזיק בנק ישראל. אחרי שנים בהן המאזן המסחרי של ישראל היה בעודף של 20 מיליארד דולרים בשנה הוא זינק לעודף של 50 מיליארד. לדברי אותם סוחרים גם עם 30 מיליארד דולר בנק ישראל לא יכול לעמוד מול השוק וידרשו לבנק כלים חזקים יותר, אם הוא ירצה למתן את התחזקות השקל מול המטבעות המרכזיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו