ירידה חדה ברווחיות דואר ישראל, במקביל לעלייה בהוצאות השכר

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) התייחס למצב בדואר ישראל. הגירעון של הדואר זינק ב-44% בין השנים 2018 ל-2019 והגיע ל-229 מיליוני שקלים. הרווח הגולמי של הדואר פחת בשנים 2017-2019 מ-8% ל-4.95%. מספר המכתבים שהעביר הדואר פחת ב-45% בין 2013 ל-2020.

למרות הוצאתה לפועל של תוכנית הפרישה בחברה, שמומנה על ידי המדינה ב-477 מיליוני שקלים, נוסף למספר המשרות הכולל שירד ל-5,050, הוצאות השכר של החברה היו במגמה של עלייה בין השנים 2016-2019 (מועד חתימת ההסכם עם המדינה היה ב-2015). מ-1.08 מיליארד שקלים בשנת 2016 ל-1.13 מיליארד שקלים בשנת 2019, תוך פגיעה ברווחיות החברה.

המבקר מציין כי הדואר לא השלים את תהליך הרישום של יותר מ-70% מנכסיו – עובדה שעלולה להביא לפגיעה בזכויותיו. הדואר גם לא יישם את תיקון 11 משנת 2012, כך שלא בוצעה הפרדה מבנית בין חברת הדואר לבנק הדואר ולא הורחבו תחומי פעילות בנק הדואר. הדבר פוגע בפוטנציאל הפיתוח של בנק הדואר ובפוטנציאל ההכנסות שלו ומנציח את העירוב בין התחום הריאלי לתחום הפיננסי. כמו כן, בחוות הדעת על הדו"חות הכספיים לשנת 2019 הביע רואה החשבון החיצוני הסתייגות מכך שחברת בנק הדואר ייחסה את כלל הכנסותיה לחברת דואר ישראל בע"מ (החברה האם).

מבקר המדינה ציין העיד על מגמת הרעה בתוצאותיה הכספיות והפיננסיות של החברה במשך השנים. עוד ציין כי הדואר לוקה בחוסר במידע חשבונאי מהותי בתחומים שונים בפעילותה של החברה. המבקר המליץ כי חברת הדואר, רשות החברות ומשרדי התקשורת והאוצר יפעלו לתיקון הליקויים העולים בדו"ח ולבחינת יישום ההמלצות בהתאם.

מדואר ישראל נמסר בתגובה: "חברת דואר ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים פיננסיים, הנובעים בעיקרם מכללי רגולציה שלא שונו במשך שנים רבות, ומחובת השירות האוניברסלי, שירות שאינו כלכלי וגורם לחברה הפסד שנתי של כ-180 מיליון שקלים".

"הפסד זה גדל כל שנה עקב ירידת פעילות המכתבים והסניפים, ללא התאמה רגולטורית או עדכון תעריפים. נציין עוד שגם מבקר המדינה קבע בסעיף 5 כי על משרדי התקשורת והאוצר לבצע התאמות לכללי הרגולציה אליהן מחויבת דואר ישראל, זאת על מנת לאפשר לה לפעול במציאות העסקית הנוכחית", אמרו בדואר ישראל.

הסכמי הגג לא סייעו להתחדשות עירונית

הדו"ח מתייחס להסכמי הגג שנחתמו עם הרשויות המקומיות ומעיד כי רק שליש מהקרקעות שהרשויות המקומיות היו אמורות להיות משווקות לבנייה – שווקו בפועל. עוד עולה כי ההסכמים לא סייעו בהקמת פרויקטים של התחדשות עירונית, בניגוד לייעודה המקורי של התכנית. עד יוני 2020 שווקו בהצלחה רק כ-7% מהקרקעות למסחר ותעסוקה שנכללו בתוכניות שבהסכמי הגג (במונחי מ"ר בנוי).

המבקר מציין כי על אף הצורך בהקמתן של 200 אלף יח"ד לאוכלוסייה החרדית בשנים 2035-2016, נכון למועד סיום הביקורת לא שווקה שכונה חרדית בשום עיר הטרוגנית שלגביה נחתם הסכם. כמו כן, אף שחלפו יותר מארבע שנים ממועד החלטת הממשלה, משרד הבינוי ואגף תקציבים במשרד האוצר טרם גיבשו מערכת תמריצים להכללת שכונות לאוכלוסייה החרדית במסגרת הסכמי הגג.

המבקר מציין לטובה כי בזכות התוכניות הושג חיסכון מצטבר של כ-152 מיליון שקלים (כ-24%) מאומדן העלויות של העבודות. לדברי המבקר, "קשיים וחסמים לאורך שלבי התכנון, הפיתוח והשיווק מקשים על הרשויות לעמוד בקצב השיווק". עוד מוסיף כי "תוספת בנייה ניכרת של יח"ד ללא תוספת מספקת של מקורות הכנסה נוספים ובפרט ארנונה עסקית, עלולה לפגוע ביכולתן של הרשויות לספק בעתיד שירותים ברמה נאותה לתושבים. מומלץ גם כי משרד הבינוי, רמ"י ומשרד האוצר בשיתוף עם משרד הפנים יבחנו באופן פרטני את ההשפעות של מימוש הסכמי הגג על מצבה הפיננסי של הרשות ועל יכולתה לספק לתושבים את השירותים המוניציפליים ברמה נאותה, ובהתאם לממצאי הבחינה מומלץ כי הם יגבשו את המענה שיידרש לרשות עקב מימוש הסכם הגג".

לעודד תחרות בשוק התקנים

בהתייחסות הדו"ח למכון התקנים עולה כי מהווה מונופול עוצמתי בתחום התקינה בישראל. בשנת 2020 פעלו 3 מעבדות פרטיות בלבד בישראל, כשמכון התקנים חלש על 98% משיעור ההמלצות לתקינה באותה שנה, אל מול 2% בלבד של מעבדות פרטיות. לפי המבקר העלות הממוצעת של התאמת מסמכי יבוא בישראל ומשך ההליך עומדים על 307 דולר ו-64 שעות, יותר מפי 3 מאשר הממוצע ב-OECD בעלות התאמת המסמכים (98 דולר) ופי 8 יותר במשך ההליך (8 שעות). בדיקות המכס בישראל ועלותן גבוהות עד פי 13 יותר מאשר ב-OECD. חמור מכך, לפי המבקר המצב רק הולך ומדרדר עם השנים.

כמו כן, לממונה על התקינה אין נתונים על פרקי הזמן שחולפים מרגע הגשת בקשות של יבואנים למעבדות ועד סיום הטיפול בהן, או על פרקי הזמן שנדרשו למעבדות לטפל בבקשות היבואנים.

למרות המשבר החריף בתחום, בשנת 2020 היו במינהל התקינה 54 משרות, מהן רק 36 מאוישות (שליש לא מאוישות). מספר הביקורות לאכיפת תקנים רשמיים בשנת 2019 היה מעט יותר ממחצית ההמלצות של מעבדות בדיקה באותה השנה. עוד עולה כי מספר הביקורות לאכיפת תקנים רשמיים ירד דרמטית עם השנים מכ-2,300 בשנת 2017 לכ-1,700 בשנת 2019, וכי הממונה אינו מטיל עיצומים כספיים על יבואן שהפר הוראות מהוראות פקודת היבוא והייצוא וכי מספר הקריאות להחזרת מוצרים שפורסמו בנושא תקינה ירד.

העלות הגבוהה מתגלגלת לצרכנים, שנאלצים לשלם במצטבר יותר ממיליארד שקלים בשנה בשל שוק התקינה חסר התחרות. לפי המבקר, יצירת תחרות צפויה לחסוך ליבואנים כ-210 מיליון שקלים בשנה, באופן שצפוי להוזיל את המחירים לציבור הצרכנים בהיקף משוער של כ-420 מיליון שקלים בשנה.

בנק ישראל: יתרות המט"ח הגבוהות בעולם

בנק ישראל מחזיק ביתרות מט"ח הגבוהות באופן משמעותי מהמקובל בעולם. בישראל הן עמדו במועד בדיקת המבקר בפברואר השנה על יותר מ-185 מיליארד דולר, שהם 68% מהתוצר של ישראל, לעומת הרמה המקובלת בעולם, שהיא 15%-22% מהתוצר. כתוצאה מכך, הבנק לא נהנה מתשואות על ההון הזה וכבר יותר משני עשורים הוא אינו מעביר רווחים לקופת המדינה. המבקר בדק את הגידול ביתרות גם בתקופת הקורונה ומצא שבישראל הן גדלו למרות המשבר.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ציין בדו"ח כי תוקנו רוב הליקויים שנמצאו בדו"ח הקודם, אך עם זאת הגידול הניכר שהתרחש בעשור האחרון כאמור ברמת יתרות המט"ח שבנק ישראל מחזיק, הוביל לסטייה של כ-75 מיליארדי דולרים בפברואר 2021 מהרף העליון של הרמה הרצויה שקבע הנגיד. המהלך הזה הגדיל את סיכוני ההשקעה ויצר התחייבויות גדולות במאזן הבנק בהיקף של כ-555 מיליארדי שקלים, שרובן מיוחסות לצבירת היתרות, לצד הקטנת הון הבנק לכדי גירעון מצטבר בהון של כ-70 מיליארד שקלים, נכון לדצמבר 2020. לפיכך, המבקר ממליץ להכין תוכנית מגירה, לבחינת הוועדה המוניטרית, למימוש היתרות העודפות באופן יעיל בנסיבות המתאימות. המבקר מתכוון לכך שמהלך הרכישות של בנק ישראל הוא חד כיווני בדרך כלל – הבנק רוכש ולא ממש את הרכישות כשניתן.

לטענת המבקר, מדיניות הרכישות של בנק ישראל לא הצליחה לנתב את האינפלציה ליעד שנקבע – בין 1% ל-3% והיא נותר ברמה נמוכה מכך. אם זאת המבקר מציין שייתכן שאלמלא מדיניות הבנק ייתכן שיעד האינפלציה היא רחוק עוד יותר וייתכן שהשקל היה מתחזק עוד יותר מול המטבעות המובילים. כמו כן, המבקר מציין לטובה את פעילות חטיבת השווקים בבנק ישראל.

תגובת בנק ישראל לדו"ח: "מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח הוכיחה את עצמה בעשור האחרון, ואפשרה למשק הישראלי לבצע התאמה מדורגת לתהליך תיסוף שער החליפין, שנבע ברובו מהתנאים הבסיסיים הטובים של המשק הישראלי. לראיה, התהליך התבצע תוך גידול מתמשך ביצוא השירותים, וללא זעזועים ותשלום מחירים כואבים, כגון גלי פיטורים נרחבים וסגירת מפעלים המונית. אלו היו עלולים להתרחש, אם היה מתבצע ייסוף חד ומהיר, שלא היה מאפשר לתעשייה להסתגל בהדרגה.

"ניהול המדיניות המוניטרית הוא התפקיד המרכזי של בנק ישראל, על פי החוק, ופעילות בשוק המט"ח היא אחד מהכלים להשגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו. העלייה ביתרות בשנים האחרונות נובעת בעיקרה מרכישות מט"ח שביצע הבנק, שהופעלו כחלק מכלי המדיניות, והיוו תחליף מושכל לכלי מדיניות אחרים; סכומים ניכרים במט"ח שהופקדו על ידי המדינה בבנק ישראל; ומהעובדה שהתשואה על היתרות עלתה בשנים האחרונות.

"יתרת מט"ח משמעותית היא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל, אשר סייעה לבנק בהפעלת כליו, וסייעה בין היתר לכלכלה הישראלית לצלוח את משבר הקורונה, עם פגיעה קטנה יחסית בהשוואה לעולם. ארסנל כלי המדיניות המיוחדים שבנק ישראל הפעיל, ובכללו כלי המט"ח, אפשר יצירת ודאות לשווקים. עמדת הבנק לסעיפים השונים מופיעה בדו"ח, ובנק ישראל ימשיך לעשות את עבודתו נאמנה כפי שביצע אותה עד כה. אנו מודים למבקר המדינה על העבודה שנעשתה בנושא".

הפעולות שננקטו להורדת החוב של חברת החשמל – חד פעמיות

בהמשך התייחס דו"ח מבקר המדינה לחברת החשמל. על אף השיפור במצב הפיננסי של החברה בין השנים 2012 - 2019, הסיכון שלה נתפס כגבוה בהשוואה לזה שבחברות חשמל דומות באירופה. אחת הסיבות לכך היא הריבית היקרה שהחברה משלמת על חובותיה.

את המחיר שילם משק החשמל בין היתר בירידה בהיקפי ההשקעות המתוכננים לשנים 2022-2018, שעומדים בממוצע על 3.2 מיליארד שקלים בשנה. היקפים אלו נמוכים מהיקפי ההשקעות הממוצעים שתוכננו לשנים 2017-2013 שעמדו על 5.09 מיליארד שקלים בממוצע לשנה, וגבוהים במעט מחלופת ההשקעות המינימאלית שתוכננה לעמוד על השקעות ממוצעות לשנה בסך של כ--2.9 מיליארד שקלים. עוד יצוין כי בפועל, בשנים 2017-2013 היקף ההשקעות היה חלקי כך שבממוצע שנתי עמד על 1.8 מיליארד שקלים בלבד. מכאן שהיקף ההשקעות המתכונן בשנים הבאות לא מפצה על תת ההשקעות שהיו בתכנית הפיתוח הקודמת וקיים ספק אם תכנית הפיתוח הנוכחית נותנת מענה מספק לצרכי משק החשמל.

מבקר המדינה אנגלמן ציין בדו"ח כי ניתוח הגורמים שהביאו לידי ירידה בחוב של חח"י מראה שמרבית השיפור מוסברת בעיקר מאירועים בעלי אופי חד פעמי ולא מצעדים שבשגרת הפעילות התפעולית השוטפת של החברה. הפעולות התפעוליות שננקטו להורדת רמת החוב תרמו ל-16% מירידת החוב, ובין היתר הן נעשו על חשבון השקעות בפיתוח רשת החשמל. הביקורת אף העלתה כי יש חשש שחלק מהצרכים הללו לא מקבלים מענה גם בתוכניות הפיתוח המעודכנות לשנים הקרובות.

תגובת חברת החשמל לנושא: "דו"ח משרד מבקר המדינה, שפורסם היום, מציין לחיוב את השיפור הדרמטי שחל במצבה הפיננסי של חברת החשמל בין השנים 2013-2019, שבא לידי ביטוי, בין היתר, בצמצום משמעותי של למעלה מ-40% מהחוב הפיננסי של החברה. החוב הצטמצם מסך של כ-52 מיליארד שקלים בשנת 2012, לסך של כ-36 מיליארד שקלים בשנת 2019, ו-30 מיליארד שקלים בשנת 2020.

"השיפור הניכר במצבה הפיננסי של חברת החשמל, הוא פועל יוצא של שורה ארוכה של מהלכים שחברת החשמל יזמה והובילה, באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם הגורמים המאסדרים את פעילותה - דבר שזוכה להכרה ולהערכה רבה בקרב חברות הדירוג והמשקיעים. בניגוד לרושם השגוי העלול להתקבל מהדו"ח, השיפור במצב הפיננסי לא נעשה על חשבון פיתוח רשת החשמל - אלא נהפוך הוא. בשנים האחרונות נרשם גידול ניכר בהיקפי הפיתוח של רשת החשמל.

"במהלך שנות הדו"ח, חלה עלייה הדרגתית בהשקעות, מרמה של 1.8 מיליארד בשנה - לרמות השקעה משמעותית של קרוב ל-4 מיליארד, בהתאם לפתיחת חסמים. כל זאת, תוך שחברת החשמל מספקת את מלוא צרכי משק החשמל בצורה מיטבית, ופועלת לעמידה בכלל יעדי תוכנית הפיתוח. חברת החשמל פועלת בימים אלו ללימוד הדו"ח וליישום מיידי של ההמלצות הרלוונטיות".

חברת מקורות לא משדרגת מפעלים קיימים

חברת המים של ישראל – מקורות עובדת במינוף גבוה מהמקובל בתחום התשתיות בארץ ובעולם. יחס זה הגיע ליותר מ-70%. מקורות גם משלמת על החובות שלה יותר מכפי שהוקצה לה, מכיוון שהיא גייסה הלוואות באגרות חוב ל-12 שנה, במקום ל-10 שנים. בשבוע בו פורסם הדו"ח בעניין, פורסם שמשרד המשפטים מחק חוב של יותר מ-65 מיליוני שקלים למפעלי ים המלח, על שימוש בהפקה עצמית של מים. מתברר שהחברה 245 מיליוני שקלים ממפיקים פרטיים, למרות שדיווחה שלא גבתה 130 מיליוני שקלם בלבד.

עוד קובע המבקר, כי בספריה החברה לא מבחינה בין הפעילויות לפי סוגי המים השונים כמרכזי רווח נפרדים - מים מותפלים, מים שפירים מהטבע, מי קולחים ומים מליחים - כנדרש בהחלטת הממשלה. החברה גם לא עמדה בהקצאת הכספים לטובת חידושים ושיפורים בין השנים 2015-2019.

תקציב החידושים והשיפורים הממוצע היה נמוך כמעט פי 4 ממוצע הפחת השנתי בשנים אלו ופי כ-3 מהפחת השנתי בשנת 2019. הנתונים מצביעים על כך שמרבית השקעות החברה הן במפעלים חדשים ולא בשדרוג או שיפור של מפעלים קיימים. זאת בין היתר, בשל הצורך בהקמת מפעלי מים חדשים להרחבת רשת האספקה להגביר את אמינות אספקת מים ולחבר אזורים שעדיין אינם מחוברים למערכת.

עוד מציין המבקר, כי עד למועד סיום הביקורת לא הושלמו הצעדים הבאים שנכללו בהחלטת הממשלה - העברת הזכויות בנכסי מפא"ר (החברה הממשלתית מקורות המוביל הארצי ונכסים בע"מ), מכירת מפעלי הקולחים והקמת שני מפעלי קולחים אחרים (סוגיית הקולחים היא תנאי להעברת נכסי מפא"ר ולמימושם). יישום צעדים אלו הוא בין התנאים לקידום תוכניות החיוניות לשיפור היחסים הפיננסיים של מקורות ולעמידתה ביעדים שקבע צוות האיתנות הפיננסית על פי החלטת הממשלה 4514, ובהם תוכנית לרישום נכסי מפא"ר בספרי חברת מקורות ותוכנית להשבחה ומכירה של קרקעות ונכסים של מקורות.

תשואות התיק של מפעל הפיס נמוכות

דו"ח מבקר המדינה מצא כי נכון לסוף יוני 2020, שווי ההשקעות של הישויות הממשלתיות היו 9.6 מיליארד שקלים. שליש מתוכן, 6.4 מיליארד, מיועדות לפנסיה. הבדיקה כללה בין היתר את חברת החשמל, נמלי חיפה ואשדוד, רשות שדות התעופה, משרד הפנים ו-50 רשויות מקומיות.

על פי המבקר, אין בידי משרד הפנים מידע בדבר הרשויות שמנהלות תיק פעיל ורשויות שאינן מנהלות תיק השקעות פעיל. עוד נמצא כי משרד הפנים אינו מקיים מעקב אחר קיומו של תיק השקעות פעיל ברשויות השונות. נוסף על כך, הנתונים הכספיים המדֻווחים למשרד הפנים ובדו"חות הכספיים הפומביים אינם משקפים את פעילות תיק ההשקעות של הרשויות, ולא ניתן לזהות את היקף תיק ההשקעות של הרשות, את התשואה שהתקבלה בגינו ומהם אפיקי ההשקעה של התיק.

באופן לא מפתיע, קיים פער משמעותי בין הרשויות המקומיות החזקות, בדירוג חברתי-כלכלי גבוה, לרשויות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך. כמו כן, התשואה המצטברת הממוצעת של הרשויות המקומיות לשנים 2017 - 2019 הסתכמה בכ-2.4% והייתה נמוכה למול תשואת קרנות ההשתלמות וקרנות מרכזיות לפיצויים שהיו כ-5%-6% בתקופה האמורה. ההבדלים האמורים נובעים מהרכבי תיקים שונים ומפרופיל סיכון שונה. עוד עולה כי ל-34% מהרשויות שנבדקו (17 מתוך 50) לא הייתה ועדת השקעות פעילה נכון לסוף 2019. נוסף על כך, 22% עד 33% מהרשויות שלהן תיק השקעות לטווח ארוך לא קיימו בשנים 2017 - 2019, ישיבות של ועדת ההשקעות בתדירות הנדרשת.

"הממצאים העולים מדוח זה מלמדים כי יש ליקויים בהיבט המינהלי ובהיבט המקצועי בפעילות ועדות ההשקעה בישויות אלו", קבע המבקר והוסיף: "להגברת הפיקוח והבקרה על ההשקעות של ישויות אלו, בין היתר באמצעות ועדות ההשקעה ובאמצעות ניהול סיכונים מושכל, נודעת חשיבות יתרה בעיתות משבר, שבהן עלולה התנודתיות בשוק ההון לשחוק את תיק ההשקעות".

בד בבד, המבקר התמקד בדו"ח נפרד במדיניות ההשקעות של מפעל הפיס המנהל לבדו השקעות בגובה 3-4 מיליארד שקלים, שמקורם בכספי הימורים חוקיים של הציבור. לפי מבקר המדינה, תשואות התיק של מפעל הפיס נמוכות יחסית לגופים ציבוריים אחרים, זאת בשל הישענות יתר על מכשירים מסורתיים. כמו כן, משרד האוצר לא כלל בהיתר התייחסות לכללי ניהול ההשקעות, לבחינת אופן ניהול תיק ההשקעות וליישום הנחיות הדירקטוריון וועדת ההשקעות, לבקרות אחר ניהול התיק, להצגה חשבונאית פרטנית של תיק ההשקעות ולאופן ניהול הסיכונים של תיק ההשקעות.

ההשקעות המדוברות הינן רווחים שמיועדים לפרויקטים שאושרו לרשויות המקומיות ולמשרד האוצר, אך בפועל, טרם החלו במימוש שלהם או שהם בתהליך של מימוש הנמשך שנים אחדות על פי קצב התקדמות
הפרויקטים. הסכומים, שבמהותם הם התחייבויות של מפעל הפיס לאותם הפרויקטים, מנוהלים באמצעות מפעל הפיס ומושקעים בהתאם למדיניות שמאושרת במפעל הפיס. כספים אלה והתשואות השנתיות שהם מניבים תומכים במימון הפרויקטים.

לפי המבקר, תיק ההשקעות של מפעל הפיס לא השתנה כמעט במשך השנים. תשואות התיק מצביעות על כך שבתקופות של קשיים בשווקים הפיננסיים הוא יצר הפסדים גדולים בהשוואה לתשואות תיקי הבנצ'מרק שנבחנו בביקורת - שהיו חיוביות ברוב הגופים (הפסד של 1.18%- למפעל הפיס, מול טווח של 2.46%, עד רווחים של 2.57% אצל המוסדות להשכלה גבוהה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות).

בתקופות של פריחה בשווקים הציג התיק תוצאות נמוכות לעומת התשואות שהושגו בתיקי הבנצ'מרק האמורים (רווח של עד 7.73% לעומת תשואות חיוביות של עד כ-15% בגופי ההשוואה). יצוין כי תשואות אלו נגזרות ממדיניות מפעל הפיס לגבי הרכב תיק ההשקעות המתבססת על תאבון סיכון נמוך, ובפרט בדבר אחוז ההשקעה במניות. במרץ 2020, בעת הירידה הגדולה בתשואת התיק בשיעור של כ-5% בשל התפרצות הקורונה בישראל, לא התכנסה ועדת הכספים של מפעל הפיס.

המבקר מציין לטובה כי מפעל הפיס החליט לא להשקיע באגרות חוב של בעל שליטה שלא החזיר את החוב למלווים ("תספורת"): "העיסוק בהשקעות מצריך הבנה מקצועית, עבודה סדורה ומובנית המתבססת על בקרות ראויות, ניתוח סיכונים ושקיפות בין הגורמים השונים המעורבים בניהול תיק ההשקעות של מפעל הפיס".