"ייצוא הגז הטבעי מישראל העניק לה יתרונות בינלאומיים"

מידת הריכוזיות במשק הגז הישראלי צפויה לקטון משמעותית כבר בשנה הקרובה, כך קובע היום (שלישי) מבקר המדינה בדו"ח על "התועלת מיישום מתווה הגז".
עוד נקבע כי מחזיקי הזכויות במאגרים הצליחו לעמוד ביעדים להגדלת היתירות וכבר בשנה הבאה (2022) צפויים להיות מחוברים למשק הישראלי שלושה מאגרי גז באמצעות שלוש תשתיות חיבור נפרדות לחוף. תשתיות אלה מחוברות לשתי תחנות קליטה חופיות נפרדות. "ההחזקה של שלושת מאגרי הגז צפויה להיות בידי שלוש קבוצות המתאפיינות בהרכבי בעלות שונים, באופן שנועד לצמצם במידה מסוימת את הריכוזיות במשק הגז ולשפר את היתירות", מציין המבקר, לדבריו מפעיל נוסף יתחיל לספק גז למשק.

בכל הנוגע לייצוא גז לשכנותיה של ישראל, במשרד האנרגיה מסרו למבקר כי שווי ייצוא הגז מישראל לירדן ולמצרים בתקופה של 15 שנים הוא עשרות מיליארדי דולרים, וכי חלק הולך וגדל מייצור החשמל במדינות אלו נסמך על הגז מישראל. "חוזי ייצוא אלו הם ארוכי טווח ותורמים ליציבות יחסי החוץ עם מדינות אלה", נכתב בדו"ח.

המבקר גם מתייחס לצינור הגז מישראל לאירופה (איסט-מד) ולהקמת ארגון הגז האזורי של מדינות המזרח התיכון: "כי ייצוא הגז מישראל כבר העניק למדינת ישראל יתרונות מסוימים בתחומים המדיני-ביטחוני, האזורי והבין-לאומי וכן הוא עשוי לקדם נורמליזציה ביחסים של המדינות באזור, מה שתורם לקשרי החוץ של ישראל".

לדברי המבקר, בתקופת הביקורת עדיין יש החזקות צולבות בין מחזיקי הזכויות במאגרי הגז ויש מפעיל אחד לשני המאגרים, מה שעלול להביא לכדי חשש לפגיעה בסעיפי חוק התחרות שלא קיבלו פטור במסגרת מתווה הגז. 'דלק' צריכה למכור אחזקותיה במאגר תמר עד דצמבר הקרוב ובתשובתה למבקר מסרה "דלק" כי לאחר תום תקופת הביקורת היא חתמה באפריל על מזכר הבנות למכירת כל החזקותיה ב"תמר". פעולותיה האמורות, הצפויות להגיע לידי גמר, מבטאות את כוונתה לעמוד בתנאי מתווה הגז.

בנק ישראל: "המטרה המרכזית של מתווה הגז הושגה"

נכון ליוני 2021 הצטבר סכום של 741 מיליון שקלים בקרן העושר לעומת התחזית בנק ישראל שנמסרה בשנת 2013 ולפיה צפויים להצטבר כ-1.7 מיליארד ש"ח עד תום שנת 2020. יצוין כי הפער בין התחזית למציאות נובע במידה רבה ממחירי הגז הנמוכים יחסית, אם כי לאחרונה חלה עליה תלולה במחירי הגז בעולם, בעוד בישראל המחירים דווקא יורדים עד לרמה שבה מנכ"ל משרד האנרגיה אמר לאחרונה כי "מחירי הגז בישראל הם הנמוכים בעולם".

בתשובת בנק ישראל למשרד מבקר המדינה מיוני 2021 הוא ציין כי בעת העברת מתווה הגז בממשלה (תחת נתניהו), "הממשלה לא התפשרה בעניין מנגנון קביעת המחירים בשוק". עוד ציינו בנק ישראל ראה ביעד של "יצירת סביבה תחרותית" מטרה משנית, ראה קושי בהשגתה, וכבר בזמן אמת הבנק המליץ לחשוב על מנגנון חליפי לתחרות בקביעת מחיר הגז.

יש לזכור כי המתווה הושג במשא ומתן עם החברות השותפות בזכויות על המאגרים, חברות שטרם ההסכמה על המתווה החזיקו כקבוצה בזכויות על כל מאגרי הגז הגדולים שנמצאו במים הכלכליים של ישראל. נוסף על כך, הצורך לאזן בין הדרישה לפיתוח מהיר של המאגרים ושמירה על גז טבעי באדמה לתקופה ממושכת עבור המשק הישראלי, לבין שמירה על הזכויות של בעלות הזכויות במאגרים, חייב פשרות בנושאים השונים שנדונו במסגרת המתווה. כמו כן, הממונה על ההגבלים העסקיים דאז (כיום רשות התחרות) התנגד למתווה מכיוון שהוא סבר שנושא התחרות לא זכה בו לתשומת לב מספקת. לכן, לדעת בנק ישראל, המטרה המרכזית של מתווה הגז - השגת יציבות רגולטורית - הושגה, ובעקבותיה חלו התפתחויות חיוביות מצופות.

המבקר מציין כי רשות התחרות לא העבירה התייחסות באם ההסכם בין חברת החשמל לשותפות "לוויתן" הוא בבחינת הסדר כובל אסור וכי המדינה טרם גבתה חלקה במאגר "תמר דרום-מערב". נוסף על כך, המדינה לא ערכה תחשיב השוואתי לבחינת הכנסות של מדינות אחרות בעולם מתגליות גז.