הביטקוין מתקרב לשיא חדש: בסוף השבוע האחרון חצה הביטקוין את רף 60 אלף דולר למטבע, ונכון לאתמול אחה"צ (שעון ישראל) שוויו עמד על 61.5 אלף דולר למטבע בודד. המטבע הדיגיטלי, שהגיע לרמות אלה לראשונה באפריל השנה - לשיא של 64.9 אלף דולר - הספיק בזמנו לשמור על ערך זה ליומיים בלבד. ביולי האחרון איבד הביטקוין מחצית מערכו, אז נסחר בכ־30 אלף דולר למטבע.
על פי דיווחים באתר קוינדסק, הקפיצה הנוכחית באה על רקע הדיווחים כי רשות ניירות הערך האמריקנית לא תחסום הקמת קרנות עוקבות (ETF) לביטקוין, ובכך תאפשר למשקיעים מסורתיים להיכנס לתחום.
יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, מסביר כי את העלייה בחודשים האחרונים ניתן לזקוף לזכות סדרה של גורמים נוספים: "אם היה צריך עוד הוכחה לכך שהמטבעות הדיגיטליים הם העתיד הפיננסי של הכלכלה העולמית וכאן כדי להישאר, מספיק לראות את הביקושים ההולכים וגוברים והמצטרפים החדשים לכלכלה הזו. אמנם אנחנו עדיין לא עברנו את שיא כל הזמנים, אבל אחרי ההתאוששות מהירידות האחרונות, אפשר להעריך די בקלות שהדרך לשם סלולה ומוכנה".
רואש מציין גופי ענק נוספים הממשיכים להצטרף לתחום המטבעות הדיגיטליים, כמו וריפון, שיאפשרו סליקה בביטקוין דרך המסופים שלהם. המגבלות שהטילה סין על מסחר בביטקוין וכרייה, לא השאירו ואקום בשוק. על פי מחקר של מרכז קיימברידג' לפיננסים אלטרנטיביים (CCAF), הכרייה בארה"ב נכנסה במקומה, דבר המוכיח לפי רואש כי הצמיחה של הביטקוין ושל שאר המטבעות הדיגיטליים לא עוצרת בפני אף רגולטור ואף מדינה.
"הכלכלה החדשה היא אמיתית, ונראה שהביקושים יובילו לשיאים חדשים במטבעות המובילים לפחות", אומר רואש. "לצד כל אלו, גם ההתקדמות הרגולטורית בעולם היא גורם משפיע בהצטרפות של הגופים המוסדיים לשוק המטבעות הדיגיטליים. לדוגמה, ישראל, שרק במארס האחרון הכניסה לרשומות את צו איסור הלבנת הון, שכלל הסדרה של מטבעות וירטואליים. ההסדרה הזו מעודדת מסחר מסודר של מטבעות דיגיטליים".
הזינוק בערך הביטקוין מצטרף למגמה הירוקה שבה ננעלה הבורסה האמריקנית בסוף השבוע האחרון, עם עלייה של עד 1.09% (דאו ג'ונס). מניות אמזון וטסלה עלו ב־3% כל אחת, בעוד פייסבוק רושמת ירידה של יותר מ־1%, ובסך הכל רחוקה 15% משיאה.
העליות בבורסה מנוגדות לחששות ההולכים וגוברים, שלפיהם בעונת החגים הקרובה בארה"ב, הידועה כ"עונת המתנות" (בדגש על חג המולד), האמריקנים יחוו מחסור דרמטי בשל בעיות קשות בשרשרת האספקה העולמית, המבוססת בחלקה הגדול על סין.
הדבר מעלה חשש כי ההסתמכות ההולכת וגוברת של האמריקנים על סין - מדינה הנתפסת כיריבה של ארה"ב - עלולה להוות סכנה לביטחון הלאומי של האמריקנים כשמדובר בתרופות ובמוצרים קריטיים. בחברת "מודיס" מזהירים כי המשבר בשרשרת האספקה עלול להיפתר רק בעוד יותר משנה, בתחילת 2023.
המשבר מעלה באופן טבעי את מחירי המוצרים בארה"ב, הסובלת מעלייה חדה באינפלציה - 4.5% בספטמבר האחרון לעומת ספטמבר אשתקד. מחירי מוצרי המזון עלו ב־4.6% בשנה החולפת וביותר מ־8% לעומת עונת ספטמבר 2019, לפני פרוץ הקורונה. מחירי הבשר עלו בחדות - בשר בקר ביותר מ־22%, בייקון 19% ועוף 17%.
הדוברת של הנשיא טענה באופן תמוה כי עליית המחירים חיובית, שכן היא מלמדת על התאוששות הכלכלה בדמות דרישה גוברת למוצרים.