"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תזכיר חוק: לשלול פיצויים מעובדים שלא יתחסנו

התזכיר מגיע רק שבוע אחרי שהועלתה הצעה שלפיה מפוטרים שלא התחסנו ולא נבדקו יקבלו דמי אבטלה אחרי 90 יום • ההסתדרות מתנגדת: "צעד קיצוני"

,עודכן
0השמעה
תור לחיסון בת"א, צילום: יהושע יוסף

הדרישה לעודד התחסנות נמשכת: ביום חמישי האחרון סמוך לחצות הלילה פרסם משרד הכלכלה והתעשייה תזכיר חוק נוסף שנועד להפעיל לחץ על עובדים להתחסן. התזכיר החדש קובע כי עובד שפוטר בשל סירובו להתחסן או להיבדק, תיחשב זו "התפטרות שלא בדין פיטורים".

תזכיר זה מצטרף להצעת חוק קודמת, שהועלתה לפני כשבוע, ולפיה עובד שפוטר או התפטר בשל סירובו להתחסן או להיבדק, לא יזכה לקבל דמי אבטלה במשך שלושה חודשים לאחר עזיבת מקום עבודתו. יש לציין כי הצעת חוק זו אינה כוללת את כל המשק. היא כוללת בין היתר את תחומי הבריאות, חינוך, מוסדות רווחה ומקומות נוספים שמקבלים קהל, דוגמת ממכר מזון.

התיקון המוצע אינו גורע מחובתם של המעסיק והעובד לנהוג בתום לב, ובכלל זה שקילה של חלופות סבירות המאפשרות המשך קיומם של יחסי עבודה בתקופה שבה חלה דרישה מכוח הדין לעניין הצגת אישור תו ירוק במקומות עבודה, ואף סמוך לאחר תום התקופה כאמור, אם בדרך של שינוי בתנאי העבודה, כך שיועסק באופן שההגבלה כאמור לא תהיה רלוונטית לגביו.

נוסף על כך, מיצוי ימי חופשה בתשלום או הוצאת העובד לחופשה בלא תשלום בהסכמה, ובלבד שבמסגרת זו, עובד אשר מסרב להציג אישור תו ירוק לא יהיה זכאי ליחס מועדף לעומת העובדים האחרים אצל המעסיק שמציגים אישור תו ירוק, ובשים לבלצורכי העבודה ולמגבלות המעסיק.

"לא יעודד התחסנות"

עו"ד גיל בר-טל, יו"ר הסתדרות המעוף, האחראי על עובדי הרשויות המקומיות, עובדי בריאות, בנקים, חברות אשראי, חברות ביטוח, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד, אמר ל"ישראל היום" כי "המשמעות היא שעובד שיסרב להתחסן ויסרב להיבדק, המעסיק יוכל לפטר אותו ולשלול את פיצויי הפיטורים ואת ההודעה המוקדמת כמחויב בחוק. הפיטורים שלו ייחשבו כהתפטרות. נוסף על כך, המעסיק יוכל לשלול את דמי האבטלה במשך 90 יום, כאילו העובד התפטר. אלה שתי הצעות החוק ההיסטריות שהממשלה רוצה לחוקק דווקא עכשיו.

עו"ד בר-טל,

"אנחנו חושבים שזו הצעה לחקיקה קיצונית. זה עומד בסתירה לעקרונות היסוד של דיני העבודה והביטחון הסוציאלי, כפי שעוצבו במשך שנים בהסכמים הקיבוציים של ההסתדרות ושקיבלו ביטוי גם בחקיקה". בר-טל מעלה את השאלה: מה ההיגיון בשלילת פיצויים של עובד שעבד 30 שנה, למשל? האם נכון לפטר אותו וגם לא לתת לו אפשרות לחיות, תוך פגיעה בפנסיה שלו? "גם אם עובד טועה, אין היגיון בפגיעה כה אנושה בתנאים הסוציאליים המגיעים לו".

לדברי עו"ד בר-טל, "הצעדים הללו אינם משרתים את המטרה ולא יעודדו התחסנות, אלא עוני ופגיעה לא מידתית בעובד. עמדת ההסתדרות היא שמבחינת העובדים זו חובה אזרחית ומוסרית להתחסן ולהיבדק. זה פותח את המשק לפעילות, וזה מגן על מי שהתחסן מפני תחלואה. אבל אם מאיזושהי סיבה עובד בוחר שלא לעשות את זה, אין זה מצדיק שלילת זכותו לחיות בכבוד".

בר-טל מוסיף כי "עד כה בתי הדין לא התירו לפטר עובד מסיבות אלה. כעת גם אם חוק מיוחד יתיר לפטר עובדים אלה - אסור לפגוע להם בכספים שכבר נצברו לטובתם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר