משרד האוצר מצפה לחתוך את הגירעון (הפער בין ההוצאות להכנסות בשנה קלנדרית אחת) בכשליש בתוך כחצי שנה בלבד, וכמעט בשני שלישים עד לסוף 2022. כך עולה מטיוטת המחליטים של תקציב המדינה שהעביר האוצר לשרי הממשלה, לקראת ישיבת התקציב היום.
לפי טבלת האוצר, שיעור הגירעון מהתוצר המקומי הגולמי יעמוד עד סוף 2021 על 6.8% (מתוכו 3.8% הוצאות קורונה), זאת למרות שביוני האחרון נמדד גירעון של 10.1% - 8.8 מיליארד שקלים.
מתחילת השנה, הסתכם הגירעון המצטבר במחצית הראשונה של השנה ב־43.5 מיליארד שקלים. באוצר חוזים שלמרות העלייה בתחלואה וחוסר הוודאות האופף את זן הדלתא, ההשפעה הכלכלית של הקורונה תהיה מינורית, כששיעור הגירעון למימון התוכנית הכלכלית לנגיף יעמוד על 0.4% בלבד.
רמת גירעון קבועה
בסך הכל, באוצר צופים כעת כי עד סוף השנה הבאה, שיעור הגירעון יצנח ל-3.9% בלבד. רק לשם השוואה, בספטמבר האחרון העריכו באוצר כי גם ב-2023 הגירעון לא יירד מ-5%. כעת מעמידים באוצר רף של 3% גירעון בלבד ב-2023 - נמוך מהגירעון של 3.1% שהיה בישראל בפברואר 2020, טרם התפרצות הנגיף.
לפי התכנון של משרד האוצר, עד 2026 יצטמצם הגרעון ל-1.5% בלבד - רמה נמוכה שאמורה להישאר קבועה.
בינתיים, תחזית לחוד ומציאות לחוד. מהצעת התקציב של האוצר עולה שהוא חוזר בו מכוונתו לקצץ רבע מיליארד שקלים מתקציב החינוך - הנהנה מתקציבי עתק בשנים האחרונות, במנותק מהתוצרים הבינוניים עד חלשים של תלמידי ישראל. באוצר ביטלו את הקיצוץ, תוך הבטחה מעורפלת לקיום "דיאלוג" בסוגיית תקציב החינוך, שצפוי להיות הגדול ביותר עם כ-68.5 מיליארד שקלים ב־2022.
קיצוץ בבריאות
מנגד, צפוי משרד הבריאות לקיצוץ של כ-11 מיליארד שקלים - כחמישית מתקציבו הנוכחי, כשעיקר הדיונים ייסוב על החזרת המצב לתקופה שקדמה לקורונה. גם הרשויות המקומיות והביטוח הלאומי ייאלצו להסתפק בפחות בשנה הקרובה, בעוד תקציב הכנסת ייהנה מתוספת של 100 מיליון שקלים לעומת 2021, ויסתכם בכ-930 מיליון שקלים.
תקציב משרד ראש הממשלה יגדל ב-100 מיליון שקלים לעומת השנה הנוכחית, ויסתכם ב-3 מיליארד שקלים. משרד האוצר עצמו יקבל עוד כ-200 מיליון שקלים בשנה הבאה. הממשלה לא תקצץ בפנסיות התקציביות, כשהחבות האקטוארית המלאה להן מסתכמת ב-908 מיליארד שקלים.
ליברמן גם השמיט מטיוטת חוק ההסדרים את "מהפכת היבוא", שהייתה אמורה להוריד דרמטית את מחירי התמרוקים, כמו שמפו, סבונים ומוצרי איפור, בשל התנגדות משרד הבריאות. לפי הרפורמה, המתוכננת זה שנים רבות, מוצרים הנמכרים באירופה ואושרו בתקן האירופי המחמיר לא יידרשו לבדיקות נוספות, מסרבלות ויקרות גם בארץ. מכון התקנים מתנגד כמובן נחרצות למהלכים אלו, שכן המכון נהנה מעודף הרגולציה המחייב העברת הבדיקות דרכו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו