על כוונת המסים החדשים: נטפליקס וחבילות מחו"ל

מיסוי על נטפליקס, חבילות מחו"ל, כלים חד־פעמיים, משקאות ממותקים, מטבעות דיגיטליים ורפואה פרטית - אלו התוכניות של הממשלה כדי לעמוד במגבלות התקציב.

צעדים אלו מתוכננים על רקע האמירה של שר האוצר אביגדור ליברמן עם כניסתו לתפקיד כי "להעלות מסים זה לא אפקטיבי, לא חכם ולא מספיק".

עוד מוצע להקשות על עצמאים באיסור הנפקת חשבונית ידנית לעסקאות של 5,000 שקלים ויותר - שיחויבו בהגשת חשבונית מס מיוחדת המונפקת אך ורק על ידי רשות המסים. עצמאים לא יוכלו לנכות הוצאות רכב מתשלומי המס, אלא אם כן יתקינו בכלי הרכב שלהם מכשיר המודד צריכת דלק.

כפי שפורסם בעבר, עסקאות במזומן יוגבלו ל־6,000 שקלים בלבד בין עסקים, במקום 11 אלף כיום; ובין אנשים פרטיים ההגבלה תהיה ל־15 אלף, במקום 50 אלף כיום. כמו כן, המדינה מעוניינת לקחת 20% מהכנסות קק"ל. בתחום הדיור, תצומצם דרמטית הזכאות להלוואה ממשלתית לדיור: במקום 600 נקודות כיום, יידרשו 2,000 נקודות לפחות כדי להיות זכאים להלוואה מהמדינה לדיור - מהלך שעלול לתמרץ אי דיווח על הכנסות.

למסות תאגידים זרים

המדינה מעוניינת למסות תאגידים זרים המספקים שירות לישראלים, דוגמת נטפליקס, אמזון, איביי ועוד. על פי ההצעה, גם חנויות מקוונות המספקות לישראלים מוצרים מחו"ל במחיר נמוך ימוסו על ידי המדינה. באוצר טוענים כי בעקבות פעולה זו יגדלו הכנסות המדינה בכ־380-360 מיליון שקלים בשנה.

האוצר נמנע בדרך זו מלמסות באופן ישיר את האזרחים, אך לא מן הנמנע כי בעקבות יישום החלטה זו העלות העודפת שתוטל על החברות תגולגל בסופו של דבר על הצרכנים - כלומר ה"רווח" של המדינה לא יגיע מחברות הענק אלא מהצרכנים הישראלים. "גביית המס החל על שירותים אלו חיונית", טוענים באוצר, "הן לשם אכיפת תשלום מס אמת והגדלת הכנסות המדינה ממסים, והן לצורך מניעת אפליה לרעה של עסקים ישראליים המספקים ללקוחותיהם שירותים דומים, תחת נטל מס מלא".

דמי השתתפות עצמית

בתחום הבריאות, מוצע להילחם בתורים הארוכים לייעוץ רפואי (בעוד חלק מהתורים כלל לא ממומשים) באמצעות גביית דמי השתתפות עצמית במעמד מועד הזמנת התור, להבדיל מהביקור עצמו. כספים אלו יוחזרו למבוטח רק אם ביטל את התור 24 שעות ויותר לפני מועדו.

ההצעה נוגעת גם להצבת מנגנון חדש לקרנות הפנסיה, כך שהמדינה תוותר על האג"ח המיועדת, ובמקביל ככל שהתשואה השנתית שהושגה תהיה נמוכה מ־5% (צמודה למדד), כך המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש, כך שמצבם של העמיתים לא יורע לעומת המנגנון הישן.

"המנגנון החדש יתרום לשכלול שוק ההון הישראלי באמצעות הגברת הסחירות והנזילות בבורסה, וכן יתרום להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני", טוענים באוצר, וחוזים כי "הבשלה מלאה" של המהלך תייעל את תקציב ההוצאה ב־7 מיליארד שקלים.

המיסוי על שימוש בכלים חד־פעמיים, שנועד "לשנות התנהגות הציבור", יעמוד על 11 שקלים לק"ג וצפוי להניב הכנסות של 800 מיליון שקלים.

גם מטבעות דיגיטליים

יצוין כי השימוש בחד־פעמי נפוץ בעיקר בשכבות החלשות. המס על משקאות ממותקים (5% סוכר ויותר) יעמוד על 1.3 שקלים לליטר - צפי הכנסה של כ־300 מיליון שקלים בשנה.

המדינה צפויה להעלות דרמטית את עלות הביקור לייעוץ פרטי: חברות הביטוח וקופות החולים יחויבו בהעברת 40% על כל תשלום לרופא או בית חולים עבור רפואה פרטית - מהלך שבאוצר חוזים כי יגדיל את ההכנסות בכמיליארד שקלים.

ישראלים שהחזיקו אפילו ליום בודד במהלך השנה מטבעות דיגיטליים בשווי 200 אלף שקלים ויותר, יחויבו בדיווח לרשות המסים - זאת גם אם המטבע לא מומש לכסף "אמיתי".

לדברי עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה בבורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, הדבר עלול להפוך עשרות אלפי אנשים לעבריינים פוטנציאליים או לשים בפניהם מכשולים שעלולים להפוך אותם לכאלה: "החלת חובת דיווח ייחודית על אזרח מן השורה שאינו חייב מלכתחילה בהגשת דו"ח לרשות המסים, תביא ליותר נזקים מתועלת, שכן הדבר יהווה פגיעה בפרטיות  והכתמת עשרות ומאות אלפי ישראלים שלא יהיו מודעים בהכרח לחוק ויהיו עבריינים בחסות המדינה.

"ככל שהמדינה תרדוף מחזיקי קריפטו ותקשה עליהם, כך היא יותר תדחק אותם לפלטפורמות זרות ולא מפוקחות או למסחר ישיר ברחוב בין אנשים, כלומר יותר העלמת הון ומסים. על רשות המסים ומשרד האוצר לשקול מהלך סביר ומידתי יותר, כגון דיווח על סכום גבוה יותר".