משרדי האוצר והכלכלה הודיעו היום (חמישי) על קידום תוכנית לפתיחת המשק לייבוא ולהפחתת יוקר המחיה, דבר שעשוי להביא לחיסכון משקי של כחמישה מיליארד שקלים.
התוכנית של שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, שאמורה להגביר את הפריון ביחס לשאר מדינות ה-OECD ושתקודם על ידם במסגרת השינויים המבניים הנלווים לחוק התקציב לשנים 2022-2021, מתווה עקרונות מחייבים לקביעת רגולציה על יבוא מוצרים שנועדה להתאים את הרגולציה בישראל למדינות המפותחות ולהסיר חסמי סחר ביבוא מוצרים. זאת, לצד ביצוע הפחתה משמעותית לרגולציה ייחודית והפחתה בצורך בקבלת אישורים מקדימים או בדיקות מעבדה בכניסה למדינה.
על פי כמה מהצעדים העיקריים בתוכנית, הרגולציה הישראלית תעודכן לפי עקרונות מדינות ה-OECD, דרישות הרגולציה שחלות על יבוא במדינות מפותחות יותאמו, ייווצר מסלול יבוא על בסיס עמידה ברגולציה של האיחוד האירופי או ארה"ב, מוצרים ייבואו על בסיס עמידה ברגולציה של האיחוד האירופי או ארה"ב ושיווקם באותם גושי סחר בהתאמה והיבוא ייעשה במסלול ירוק על בסיס הגשת הצהרה.
עוד עולה מהתוכנית כי המסלול ליבוא מקביל צפוי לעודד כניסת יבואנים קטנים במוצרים המיובאים כיום בבלעדיות, ולאפשר לייבא מוצר על בסיס הגשת הצהרה על התאמה למוצר המשווק בישראל וצירוף בדיקת מעברה המאמתת את ההתאמה ללא צוריך במסמכים מהיצרן המקורי.
ב-1 ביוני 2022, כל המוצרים שחייבים בתקן רשמי יעבור למסלול של הצהרת עמידה בתקן בכניסה לשוק ואכיפה בדיעבד – מהלך שצפוי לעבדו לחסוך לציבור הצרכנים כמיליארד שקלים בכל שנה. בנוסף, הגברת חובות היבואן והאחריות החלה עליו להגדלת יעילות האכיפה, על ידי שיפור מערכות ניהול הסיכונים וחיזוק הפיקוח.
התוכנית מתבססת על רפורמת "Cassis-De-Dijon" השוויצרית, שבשנת 2010 נועדה להגדיל את היקפי הייבוא לשוויץ ולהביא לירידת מחירים. הקווים המנחים לתוכנית הישראלית הותוו כבר ב-2014 בהמלצות ועדת לנג, שעוגנו בהחלטת ממשלה להגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום הייבוא. התוכנית מתווה לוחות זמנים ברורים וצפויה לחול בפעימות בתוך כשנה.
שר האוצר אביגדור ליברמן: "פתיחת השוק לייבוא ולתחרות היא השלב הראשון בסל הפתרונות שאני מקדם לטיפול ביוקר המחיה בישראל. אין סיבה שמוצר שמאושר לשימוש בארה"ב ואירופה, יידרש לאישורים ולתקינה שונה בישראל. הגיע הזמן להקל ולפשט את התהליכים, תוך שאנו נוהגים באחריות הנדרשת כדי לאפשר לעסקים ולצרכנים ליהנות ממגוון רחב יותר של מוצרים במחירים תחרותיים".
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "הרפורמה מצטרפת לשורת רפורמות, ובראשן הרפורמה ברגולציה, שמטרתן לחזק את כושר התחרות של המגזר העסקי, להפחית חסמים לפעילות עסקית, להגביר את יעילות המשק ולהגדיל את הפריון, וזאת במטרה להביא לצמיחה גבוהה של הכלכלה, לרבות הייצור והתעשייה הישראלית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו