בקשה לתביעה ייצוגית נגד "אסם" ו"יוניליוור"

חשש כי ועדה של מכון התקנים העוסקת בניסוח תקן חדש, הכולל גם את ההגדרה למזון "טבעי", פעלה לכאורה מתוך בניגוד עניינים.

בימים אלו מתנהלת בקשה לתובענה ייצוגית נגד אסם ויוניליוור (משווקת אבקות מרק קנור), בטענה להטעיית צרכנים על ידי סימון מוצרים כמכילים "רכיבים טבעיים", גם כשאינם כאלו. סכום בקשת התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד חמי שמואלי, עומד על כ-300 מיליון שקלים, 250 מיליון מתוכם נגד אסם.

בחוות דעת כלכלית של היועץ הפיננסי סלע קרוקר, שהוגשה במסגרת אותה תובענה, נטען כי מוצרים המסומנים כ"טבעיים" - יקרים יותר בעשרות אחוזים ממוצרים שאינם כאלה. במוצרי אסם, למשל, מרקי העוף ושקדי המרק עם הכיתוב "רכיבים טבעיים בלבד" נמכרו לפחות ב-24 אחוזים יותר מאשר אלו ללא הכיתוב. בקרוטונים מדובר בפערים של 80-40 אחוזים. במרקי "קנור" של יוניליוור הפערים נעים בין 64-40 אחוזים.

בשנת 2019 הוקמה רשמית ועדת מומחים מטעם מכון התקנים, שתדון בתקן "המזון הטבעי" - מדובר בוועדה שהחלה את עבודתה כמעט שנתיים לפני המינוי הרשמי שלה. לטענת התובעים, מינוי ועדת מומחים, במקום ועדת תקינה, אינו תמים.

לפי החוק, בוועדת תקינה רגילה חייב להתקיים איזון בהרכבה, ולכן עליה לכלול מספר שווה של נציגים משישה מגזרים (תעשייה, אקדמיה, צרכנים וכדומה); אלא שנטען בפני ביהמ"ש כי במטרה לעקוף את החוק ומגבלת האיזון, הועבר הדיון לוועדת מומחים - ועדה שהמכון עצמו מודה כי לא נדרשת בה כל הגבלה, לא של איזון בין המגזרים ולא של ניגוד עניינים.

וכך, לפי הנטען, מתוך שישה חברי הוועדה, ארבעה הם אנשי תעשייה ובעלי קשרים מובהקים לאסם וליוניליוור: ד"ר מעוז גרופר, מהנדס המזון של אסם, וענת כגנוב המוגדרת, כנציגה מטעם יוניליוור, ושניים נוספים, שאחד מהם הוא מהנדס המזון הראשי בתנובה, חתומים על חוות דעת מטעם אסם ויוניליוור, במסגרת התובענה הייצוגית שהוגשה נגד החברות – זאת בזמן כהונתם בוועדה.

כלומר, לפחות שני-שלישים מחברי וועדה שתכליתה לקבוע האם יותר לאסם ויוניליוור לשווק מוצרים כ"טבעיים" (ובכך להגדיל משמעותית הכנסותיהן) ולהגן עליהן מתביעות ייצוגיות – בעצמם משתכרים ישירות מאותן חברות או סייעו להן באותה סוגיה ממש בה הם נדרשים להכריע כעת. 

מעבר לכך, נטען כי חלק נכבד מ"הערות הציבור" שבהן דנה הוועדה היו מטעם החברות אסם ויוניליוור, וחלק מה"הערות" הן אף של חברי ועדת המומחים עצמה. כלומר - חברי הוועדה מעלים "הערה" על טיוטת התקן ואז נפתחת בפניהם היכולת לתקן את טיוטת התקן בהתאם.

בבקשת האישור נטען שמהפרוטוקלים עולה כי החששות שהרכב הוועדה יוביל להמלצות שאינן בהכרח משרתות את הציבור, אלא את החברות המדוברות, זוכים לאישוש לכאורה: כך למשל, בטיוטה הנוכחית, החליטה הוועדה להוריד את הדרישה הקיימת בתקן הנוכחי של "תהליכים מותרים" - כלומר, לאפשר שימוש בכימיקלים, או לבצע שינוי כימי, ועדיין להיחשב כמוצר "טבעי".

הוועדה ממליצה גם לאפשר תהליך של חימום מעל 70 מעלות צלזיוס - שנאסר למשל בתקן הקנדי, למרות שזה נוגד את התשתית שעליה מסתמכים עורכי הרביזיה. נוסף על כך, הומלץ לאשר שימוש בשמן דקלים ב"מזון טבעי" - אף שכבר בשנת 2017 הכריזה הרשות האירופית לתקנים במזון כי שמן דקלים עלול להיות מסרטן.

במכון התקנים לא ששו למסור מסמכים בפרשה, ורק בעקבות החלטת בית המשפט מחודש מאי האחרון אולצו להעביר, לפי חוק חופש המידע, את פרוטוקולי ועדת המומחים ואת טפסי ניגוד העניינים שמכון התקנים סירב לחשוף. השופטת אסתר נחליאלי חיאט מהמחוזי בת"א ביקרה בחריפות את המכון בסאגת ניגוד העניינים: "התרשמתי כי התייחסות זו חסרה, לשון המעטה", כתבה השופטת חיאט. "מענה זה ניתן ללא כל פירוט - ללא מתן תשובה אם המכון מוכן לפרסם את טפסי ניגוד העניינים של חברי הוועדה".

עם קבלת המסמכים, התברר כי במכון התקנים מסרו מידע סותר לכאורה בסוגיית ניגוד העניינים: בתשובה הראשונית של המכון, טען היועץ המשפטי שלו כי חברי הוועדות השונות במכון חותמים על טופס היעדר ניגוד עניינים, שבו מפרט לכאורה כל אחד את מקום עבודתו "ומצהיר כי הוא יימנע מניגוד עניינים בוועדה לבין עיסוקו (לרבות בן משפחה קרוב)".

מנגד, בעקבות החלטת ביהמ"ש, הודתה מ"מ ראש מינהלת התקינה במכון, אתי גולן, בתצהירה הרשמי כי למעשה חברי הוועדה לא הוחתמו על טפסי ניגוד עניינים: "אין טפסי ניגוד עניינים של חברי הוועדה הטכנית וועדת המומחים בידי המכון, ועל כן אין בידי המכון מידע זה", הצהירה גולן.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סירב להתערב בעניין, ובתגובה לפניית מגיש העתירה עו"ד שמואלי, נמסר מלשכת היועמ"ש כי "עמדת הממונה על התקינה מקובלת עלינו, איננו סבורים שיש מקום למעורבותנו בעת הזו".

בתגובה לפנייתנו, ממשרד המשפטים נמסר כי "לאחר המענה מספטמבר האחרון, נערך בירור מול מכון התקנים, ויישלח לעו"ד שמואלי מענה מעודכן לפניותיו".

ממכון התקנים נמסר: "בהתאם לחוק התקנים, ועדת מומחים ממונה על ידי הוועדה הטכנית. אין דרישה בחוק ל'איזון' בין נציגי גופים ממנים כפי שקיים בוועדות התקינה (מרכזית וטכנית), וגם אין צורך בכך לאור העובדה שלוועדת מומחים אין סמכויות החלטה, אלא רק להציע ולייעץ לוועדה הטכנית. שנית, לא המכון החליט להסתייע בוועדת המומחים, אלא הוועדה הטכנית שפעלה בהתאם להוראות חוק התקנים בעניין. מכון התקנים אינו מעבד את התקנים הישראליים בעצמו, כי אם ועדות התקינה הציבוריות, וכן אינו ממנה את חברי הוועדות".

מאסם-נסטלה נמסר: "משראה התובע שתביעתו חסרת בסיס בבית המשפט, הוא מנסה לעשות שימוש פסול בתקשורת במטרה להשפיע על בית המשפט. התביעה נמצאת בהליך מקדמי מאוד וכלל לא אושרה כתובענה ייצוגית. אסם מסמנת מוצריה על פי הוראות תקן סימון המזון הקיים, שנקבע הרבה לפני שמוצרי רכיבים טבעיים הושקו".

מיוניליוור נמסר: "איננו מגיבים על תביעה המתנהלת בבית המשפט".