"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
הכלכלה הדיגיטלית

ישראל אימצה את מתווה ה-OECD למיסוי ענקיות טכנולוגיה

שר האוצר ליברמן: "הכלכלה הופכת להיות גלובלית יותר ואנו נדרשים לנקוט צעדי מדיניות בשיתוף פעולה עם המדינות האחרות" • יוזמה זו מכוונת לענקיות הטכנולוגיה; גוגל, אפל, אמזון, פייסבוק וחברות נוספות, המאופיינות בפרישה בינלאומית ותשלום המסים הנמוך שהן משלמות למדינות שבהן פועלות

,עודכן
0השמעה
בניין רשות המסים בתל אביב, צילום: יהושע יוסף

ישראל מתכוונת להגדיל את היקף המיסוי שיושת על תאגידי ענק מ"הכלכלה הדיגיטלית", זאת לאחר ששר האוצר, אביגדור ליברמן, הכריז היום (שלישי) "לאחר דיון עם גורמי המקצוע במשרד", כי מדינת ישראל מאשרת את הצטרפותה למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית של ה-OECD בשיתוף ה-G20. מדובר בהחלטה מקדימה לקראת אישור המתווה בוועדה הייעודית ב-OECD ביום רביעי הבא, ב-30 ביוני.

תוכנית ה-OECD למיסוי הכלכלה הדיגיטלית בנויה משני רבדים: הרובד הראשון - עוסק במיסוי רווחי תאגידי הענק הבינלאומיים ע"י המדינות שלתושביהן הם נותנים שירותים או מספקים מוצרים, כאשר לפי המתווה המסתמן, ניתן יהיה למסות חלק מרווחי תאגידי ענק אלה במדינות בהן הם פועלים - גם אם לא מתקיימת נוכחות פיזית במדינה. לטענת האוצר, המתווה שמגיע לאישור בוועדה הייעודית ב-OECD בסוף החודש "עבר מספר שינויים במהלך השנים והגרסה הסופית שלו מהווה שיפור משמעותי לאינטרסים של ישראל בהשוואה למתווה הראשוני".

הרובד השני מבקש למנוע תכנוני מס שמטרתם שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס של תאגידים רב לאומיים ובכך לשים קץ לתופעת "המרוץ לתחתית" של שיעורי המס. לפי המתווה, יקבע שיעור מס מינימלי שיחול על החברות בתאגידים אלה.

כזכור, בתחילת החודש הודיעה קבוצת מדינות ה-G7 כי חברי הקבוצה הסכימו ששיעור מס מינימלי זה יעמוד על 15% לפחות. רובד זה צפוי לחול על קבוצות רב לאומיות להן מחזור פעילות כולל של 750 מיליון אירו. על המדינות המשתתפות לא תחול חובה להעלות את שיעור המס החל על החברות שבתחומן לשיעור המס המינימלי, וחברת האם, או חברות אחרות בקבוצה, ידרשו להשלים את המס למס המינימלי, אותו הן יעבירו לרשות המסים שבמדינת התושבות.

בקרוב ישלמו יותר מסים? פייסבוק, גוגל, אפל ואמזון,

יוזמה זו מכוונת בראש ובראשונה לענקיות הטכנולוגיה; גוגל, אפל, אמזון, פייסבוק ועוד חברות, המאופיינות בפרישתן הבינלאומית, ולתשלום המסים הנמוך יחסית שהן משלמות למדינות בהן הן פועלות. על פי מחקר מ-2018, כ-40% מהרווחים של החברות הרב-לאומיות מועברות למקלטי מס, על מנת לשלם מס נמוך או אפסי. מס חברות כמוהו כמס הכנסה באופן יחסי לגובה ההכנסה של החברה. המס לא מוטל על כלל ההכנסה, אלא רק על רווחי החברה – כלומר בניכוי הוצאות.

המס המדובר יושת על 100 החברות הגדולות והרווחיות בעולם: אם חברה מסוימת משלמת מסים במדינה מסוימת בשיעור נמוך יותר, היא תיאלץ 'להשלים' לתשלום המינימום העולמי במדינת האם שלה. לדוגמה, אם פייסבוק – חברה אמריקנית - משלמת מס חברות נמוך באירלנד, ארה"ב תוכל לדרוש ממנה לשלם לה את ההפרש. כתוצאה מכך, באירלנד מזהירים כי הם עלולים לאבד הכנסות בגובה של כ-2.5 מיליארד דולר.

ארגון המדינות המתועשות כולל את המדינות הבאות: ארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, בריטניה כשגם לאיחוד האירופי ישנה נציגות בארגון. ישויות אלו מייצגות יותר ממחצית מההון העולמי. יצוין כי בכוונת ביידן להעלות את מס החברות בארה"ב מ-21 ל-28 אחוזים, אך במדינות פחות עשירות, דוגמת אירלנד, שוויץ, הונגריה ועוד מסי החברות נמוכים מ-15% ואף לעתים חד-ספרתיים. בישראל מס החברות עומד על 23%.

שר האוצר, אביגדור ליברמן, מסר: "הכלכלה הופכת להיות גלובלית יותר ויותר ואנו נדרשים לנקוט צעדי מדיניות בשיתוף פעולה עם המדינות האחרות. משרד האוצר יפעל לכך שהמשק הישראלי יעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים בתחומים השונים לרבות מיסוי ואיכות סביבה, דוגמת מס פחמן. המתווים החדשים יאפשרו למדינת ישראל לקבל הכנסות מחברות הענק בגין הכנסה מפעילותן בישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר