נושאים ברוב הנטל: עובדי ההיי־טק הישראלים, המהווים כ־10% מהשכירים במשק, אחראים לכשישים אחוזים מתקבולי מס ההכנסה משכירים בישראל, כך עולה מדו"ח רשות החדשנות לשנת 2021.
לפי הדו"ח, ענפי ההיי־טק אחראים ל־43% מהיצוא הישראלי ול־40% משווי החברות במדד ת"א 35. עובדי מרכזי המו"פ של החברות הרב־לאומיות בישראל, אחראים באופן יחסי לתשלומי מסים גדולים פי שישה מחלקם בקרב השכירים בישראל.
שנת הקורונה 2020, הביאה עימה אתגרים כלכליים ובריאותיים יוצאי דופן. ההיי־טק הישראלי נכנס אל המשבר חזק ויציב והתמודד עם טלטלות המשבר. דו"ח רשות החדשנות מציג, בין היתר, את ההזדמנויות שיש לענף ההיי־טק לתרום להתאוששות המשק הישראלי באמצעות האצת טרנספורמציה דיגיטלית, את חוזקותיו המגוונות והמרובות, וכן את האתגרים העיקריים הטמונים בעולמות המימון וההון האנושי.
מהדו"ח עולה כי ההיי־טק הישראלי הצליח להפגין עמידות גבוהה להשפעותיו של משבר הקורונה. זאת בשל יכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות. אל תוך 2020 ו־2021, הפגין הענף צמיחה במדדים הכלכליים.
צמיחה דרמטית
ההון שגייסו סטארטאפים ישראלים צמח ביותר מפי ארבעה בתוך עשור, וב־2020 הסתכם ב־11.5 מיליארד דולר, גבוה ב־20% מסך הגיוסים ב־2019. גודלם של סבבי גיוס ההון הממוצעים עלה ב־10% ביחס ל־2019, ועיקר הצמיחה בהשקעות הוא בסכומים שמגייסים סטארטאפים בשלבים המתקדמים: חלקם בסכומים חסרי תקדים של מאות מיליוני דולרים בכל סבב השקעה.
חמש שנים בלבד הספיקו להיי־טק הישראלי כדי להכפיל את עצמו פי שבעה במספר השקעות הענק - הגדולות מ־100 מיליון דולר. משלוש השקעות ב־2015, ל־20 השקעות בסכום של יותר מ־100 מיליון דולר במהלך 2020. כמו כן, רק ברבעון הראשון של 2021, נסגרו 20 סבבי השקעה ביותר מ־100 מיליון דולר.
שיעור מקבלי דמי האבטלה בענף ההיי־טק הגיע בשיא שנת הקורונה לכ־14% בסגר הראשון, שיעור הגבוה פי שבעה בהשוואה למקבלי דמי האבטלה בענף טרם החלה מגיפת הקורונה (2%, נכון לינואר 2020). אולם בשאר ענפי המשק, שיעור מקבלי דמי האבטלה בתקופת הסגר הראשון היה כפול. נכון לחודש אפריל 2021, עומד שיעור המובטלים בענף ההיי־טק על 8.2%.
עוד עולה מהדו"ח כי מרבית מובטלי ההיי־טק בקורונה היו עובדים בעלי שכר נמוך באופן יחסי לענף ההיי־טק, שכר חודשי הנמוך מ־15 אלף שקלים. מנתונים אלו ניתן להסיק כי עיקר הפגיעה התעסוקתית בהיי־טק התרכזה בעובדים צעירים (ג'וניורים) ובעובדי מעטפת, המרוויחים בהכללה שכר נמוך מהממוצע בענף, שעומד על 25.3 אלף שקלים נכון לשנת 2020.
ההייטקיסטים מזדקנים
יצוא ההיי־טק גדל בהתמדה והגיע ב־2020 לקרוב ל־50 מיליארד דולר, יותר מ־40% מסך היצוא. בהשוואה ל־2019, מספר ההנפקות ב־2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ־50%. מספר ההנפקות של סטארטאפים ישראליים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב־2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של וול סטריט ותל אביב.
ב־2020 נפתחו רק ארבעה מרכזי מו"פ חדשים של חברות רב־לאומיות בישראל, שלרוב מקימות את פעילותן כחלק ממהלכי רכישה ומיזוג. זאת כחלק מהתבגרות הענף והגידול בסטארטאפים השומרים על עצמאותם. למרות זאת, מצבת כוח האדם בחברות אלו גדלה בקצב גבוה הזהה למגזר, וחלקם בסך עוגת ההיי־טק נשמר.
בניגוד לדימוי של ההיי־טק כענף צעיר, חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים בענף, שהפך גבוה יותר מגילם הממוצע של העובדים בכלל המשק. הגיל הממוצע בשנת 2019 עמד על 40.1, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6.
גם סיבות לדאגה
לצד הנתונים המשמחים עולים גם נתונים מדאיגים מהדו"ח: בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במדד הבודק את כמות חברות הסטארט־אפ החדשות שקמות בכל שנה. חמש שנים בלבד הביאו לצניחה בכמות הסטארטאפים החדשים בישראל, מכ־1,404 חברות הזנק שהוקמו ב־2014 ועד לכ־850 חברות חדשות ב־2019 וכמות מוערכת של כ־520 חברות סטארט־אפ חדשות במהלך 2020.
נתון זה מהווה צניחה חמורה של כמעט 70% בכמות חברות הסטארט־אפ החדשות שנפתחות מדי שנה בהשוואה ל־2014.
אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב. בשנת 2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההיי־טק בשנה יותר מ־20-25 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל או חסרי ניסיון לחלוטין, ואילו לפי דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות עם עמותת SNC, שבוצע לפני המגיפה, רק כ־45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות ג'וניורים.
התחרות על המשאב האנושי בהיי־טק נמשכה גם בתקופת מגיפת הקורונה, והמחסור בעובדים מנוסים שחברות ההיי־טק מעוניינות לגייס עודנו קיים ועומד על כ־13 אלף משרות פנויות בענף, לעומת כ־19 אלף ב־2019. על מנת להתמודד עם הבעיה, כך שהבוגרים הטריים לא יישארו מחוסרי עבודה, המעסיקים בהיי־טק, ובהם גם הסטארט-אפים הישראלים הבוגרים, יידרשו לפתוח ערוצים לקליטה והכשרה של עובדים ללא ניסיון.
דו"ח רשות החדשנות 2021 משקף את מה שנראה כהתבגרותה של תעשיית ההיי־טק הישראלית. יותר ויותר חברות הזנק ישראליות בוחרות לשמור על עצמאות ולצמוח כחברות שלמות, המעסיקות מספר עובדים גדול, ומובילות פעילות עסקית משמעותית ברחבי העולם.
ההון שגייסו סטארטאפים ישראליים בשלבים בוגרים נמצא בצמיחה חדה, כאמור, עם יותר מ־20 גיוסי הון בגובה של יותר מ־100 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2021 בלבד.
חיוני לכלכלה הישראלית
לדברי ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, "השפעתו של ההיי־טק על חסינות הכלכלה הישראלית מחייבת את ישראל להבטיח את המשך שגשוג הענף: כמות הסטארטאפים החדשים שקמים בכל שנה יורדת בחדות, כמות סבבי ההשקעות מדשדשת והתקציבים המושקעים במו"פ על ידי הממשלה יורדים משנה לשנה ונמוכים דרמטית לעומת מדינות העולם. על המדינה להמשיך ולפעול על מנת להביא להתמודדות איתנה עם האתגרים המהותיים העומדים בפתחו של הענף.
"יותר מכל, נוכחנו בצורך לשמר את הצלחתו הגלובלית של ההיי־טק הישראלי כערובה לצמיחת המשק כולו. זעזועים בהיי־טק הישראלי עלולים להוביל לפגיעה קריטית בתעסוקה, בהכנסות המדינה ממסים וביציבותה של הכלכלה הישראלית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו