הונאות נובמבר: אלפי אתרים מתחזים למותגים מובילים

חודש הקניות של נובמבר מביא איתו שלל מבצעים והנחות, אך לצד ההזדמנויות לחסוך עולה גם הסיכון להונאות מקוונות. אתרים ופרופילים מזויפים מתחזים למותגים מוכרים, מציעים מחירים מפתים ונועדו לגנוב פרטי אשראי.

התפתחות כלי הבינה המלאכותית הופכת את המשימה למורכבת עוד יותר ומאפשרת לנוכלים לייצר אתרים, מודעות וסרטונים שנראים אמינים במיוחד.

נתונים חדשים של חברת הסייבר הישראלית ברנדשילד (BrandShield), המתפרסמים כאן לראשונה, חושפים עלייה במספר הדומיינים המתחזים למותגים מובילים. כך, אותרו 8,352 דומיינים המתחזים למותג און קלאוד, לעומת 1,500 אשתקד - זינוק של כ־457%. בנייקי נרשמו 6,566 דומיינים, לעומת 5,134 בשנה שעברה; בהוקה 3,031 לעומת 2,140; ובאדידס 1,278 לעומת 978. גם מותגי החשמל והבית נמצאים בתמונה: 15,006 דומיינים המתחזים לשארק, 5,514 לדרימי, 2,695 לאיירובוט ו־1,119 לדייסון.

לדברי יואב קרן, מנכ"ל ברנדשילד, "חודש הקניות של נובמבר מספק לעברייני הרשת הזדמנות לנצל את החיפוש הגובר של צרכנים אחר מבצעים והנחות". לדבריו, כלי הבינה המלאכותית מאפשרים לייצר במהירות אתרים, תכנים ותמונות אמינים למראה, ומקשים על הצרכנים לזהות הונאה.

גיל מסינג, ראש מטה צ'ק פוינט, מצביע גם הוא על השינוי שמביאה הטכנולוגיה. "השנה, הדגש המרכזי בעיניי הוא היכולת של כמעט כל אחד לייצר הונאות מתוחכמות במיוחד באמצעות כלי הבינה המלאכותית". לדבריו, קל יותר לזייף אתרים, מבצעים, מיילים ופרסומות, ואף להערים על כלי AI המנסים לזהות זיופים. בשבועות האחרונים הוקמו 37% יותר אתרים חדשים הקשורים ליום הקניות Amazon Prime Day לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ונרשמה עלייה גם באתרים שסווגו כזדוניים.

שרון קספר, מנהל תחום מודעות הסייבר בבנק הפועלים, מזהיר כי כיום ניתן ליצור בתוך דקות אתרי קניות מזויפים שכמעט זהים למקור, מודעות פיקטיביות וסרטוני דיפ־פייק. "אסור להסתמך על תמונה או סרטון של ידוען שממליץ על המוצר, גם הם עלולים להיות מזויפים באמצעות AI", הוא מזהיר.

המומחים ממליצים להיכנס לאתרים באופן עצמאי ולא דרך קישורים בפרסומות או בהודעות, לבדוק היטב את כתובת האתר ולהיזהר ממחירים חריגים ומלחץ זמן. גם הודעות על חבילות שנתקעו במכס ודרישות לתשלום קטן לשחרורן מחייבות בדיקה מול חברת השילוח. אין למסור קודי אימות לאיש או להתקין תוכנות שליטה מרחוק בעקבות פנייה מאדם לא מוכר.

לצד האזהרות, נתוני מועדון הצרכנות הוט ממחישים את היקף הפעילות: בנובמבר אשתקד נרשם גידול של 20% בעסקאות בחנויות הפיזיות, וביום הבלאק פריידיי עצמו זינק מספרן ב־45%, לעומת 8.5% באונליין. לדברי גנית הראל, מנכ"לית המועדון ומומחית לצרכנות חכמה, צרכנות נבונה מתחילה בתכנון מוקדם, השוואת מחירים ובדיקת העלות הסופית.

עמית קראוסהר, סמנכ"ל וראש חטיבת ניהול סיכונים בכאל, מזהיר מפני הודעות על חבילות מתעכבות, מבצעים חריגים ושיחות חשודות. הוא ממליץ לבדוק את פרטי העסקה בהודעת האימות ולפנות לבנק או לחברת האשראי באמצעות המספר הרשמי במקרה של שיחה חשודה.

לפי נתוני פישרמן סקיוריטי, בנובמבר 2025 הופצו פרסומים שהתחזו לעובדים לשעבר ב־KSP והציעו אייפון 16 פרו ב־7.99 שקלים בלבד. הונאות דומות התחזו לדקטלון ולמותג The North Face, ובהמשך גם לדלתא, קסטרו והודיס. מתן גידניאן, מנכ"ל פישרמן סקיוריטי, מזהה דפוסים של התחזות למותגים, מחירים מפתים ויצירת אמינות מזויפת. לדבריו, כבר אי אפשר להסתמך רק על שגיאות כתיב כדי לזהות הונאה.

אופיר קדוש, מנכ"ל מס"ב, מדגיש כי "גם לגופים הפיננסיים יש תפקיד במניעת ההונאות. שירות 'אדיב' של החברה בודק התאמה בין מספר תעודת הזהות של מקבל התשלום לבין הבעלות על חשבון הבנק שאליו מועבר הכסף, ומאפשר לזהות חוסר התאמה ולעצור העברה חשודה".