בין בחירות למלחמה: כך מתייחסות סוכנויות הדירוג לכלכלת ישראל

חברת דירוג האשראי S&P השלימה היום (שבת) את הסקירה החצי-שנתית שלה על ישראל, אך לא פרסמה את הדוח. מסקנותיה נותרו ללא שינוי לעומת הדוח הקודם, שפורסם במאי: הדירוג נותר ברמה A והתחזית נותרה "יציבה". המשמעות היא שבסוכנות לא מצאו בחודשים שחלפו, כולל מערכת הבחירות ותוצאותיה, סיבה לעדכן את התמונה - לא לטובה ולא לרעה.

הפרשנות שניתנת להחלטה היא ש-S&P מאפשרת לפוליטיקה הישראלית פרק זמן נוסף להתייצב, כדי שניתן יהיה להעריך טוב יותר את הכיוון שאליו צועדת הכלכלה הישראלית - אם לספרטה, לסופר-ספרטה או בחזרה לקונצנזוס העולמי. להכרעה הזאת עשויות להיות משמעויות מרחיקות לכת על דירוג האשראי של ישראל.

הדוח הקודם, שעיקריו נותרו בתוקף, נשען בעיקר על הנחות ביטחוניות: שהפסקות האש מול חמאס ובין ארה"ב לאיראן יחזיקו מעמד ברובן, ושעימותים נוספים, אם יהיו, יישארו מוגבלים בהיקפם. התחזיות שליוו אותו לא היו מחמיאות במיוחד. S&P צפתה אז צמיחה של 3.1% בלבד ב-2026 והאצה ל-5.9% ב-2027, גירעון של 6% מהתוצר השנה שיירד ל-4.7% בשנה הבאה, והוצאות ביטחון של יותר מ-7% מהתוצר.

לפי תחזית הסוכנות, יחס החוב צפוי לטפס ל-68% עד סוף העשור, הרחק מהתחזיות שקדמו למלחמה ודיברו על פחות מ-55%. המצב הפיסקלי סומן כנקודת התורפה בכרטיס הדירוג, ובסוכנות העריכו כי מאחר שההוצאה האזרחית מצומצמת ממילא, איזון התקציב בעתיד יחייב בעיקר העלאות מסים.

פיץ', שמדרגת את ישראל באותה רמה אך עם תחזית שלילית, הציגה תמונה אחרת. בניתוח שפרסמה בסוף אוקטובר העריכה החברה כי הסיכוי להקמת קואליציה יציבה נמוך, וכי התרחיש הסביר הוא פיזור הכנסת בתחילת ינואר וקיום בחירות חוזרות בתחילת אפריל.

המשמעות המיידית, לפי פיץ', היא שתקציב 2027 כמעט בוודאות לא יאושר, והממשלה תפעל באמצעות תקציב המשכי שמגביל את ההוצאה החודשית. בחברה מעריכים כי המגבלה עשויה אף להקטין את הגירעון בטווח הקצר, אך מבהירים שאין לראות בכך התכנסות פיסקלית: הירידה נובעת משיתוק ולא ממדיניות, ויחס החוב ימשיך לעלות במתינות.

מודי'ס, שמדרגת את ישראל ברמה Baa1 - שתי דרגות מתחת ל-S&P - עם תחזית יציבה, הגיעה למסקנה שלישית. בסקירה שפרסמה ב-1 בנובמבר קבעה החברה כי תוצאות הבחירות לא צפויות להשפיע באופן מיידי על הדירוג, וכי הסיכון העיקרי בעיניה הוא שחיקה נוספת בחוסן המוסדי, אם הממשלה הבאה תקדם מהלכים שיפגעו בעצמאות מערכת המשפט.

בצד הכלכלי העלתה מודי'ס את תחזית הצמיחה ל-2026 מ-3.7% ל-5%, ול-2027 מ-5% ל-6%. היא שיפרה גם את התחזית הפיסקלית: גירעון של 5% מהתוצר השנה, במקום 5.9%, ויחס חוב של 68.5% במקום 70.1%.

עם זאת, חשוב לזכור כי רוב העדכון בתחזית הצמיחה של מודי'ס נובע משינוי סטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמכלילה כעת בחישוב גם ייצור של חברות ישראליות בחו"ל. בנטרול הרכיב הזה, בנק ישראל צופה צמיחה של 3.4% השנה ו-5.1% בשנה הבאה - נתונים הקרובים לתחזיות הקודמות של מודי'ס. התחזיות של S&P ממאי נבנו לפני השינוי, ולכן הפער בין 3.1% ל-5% מטעה במידה רבה.

ההחלטה של S&P שלא לשנות את מסקנותיה היא אמירה בפני עצמה. בעוד פיץ' שמה במרכז את הקיפאון הפוליטי ומודי'ס את החוסן המוסדי, S&P בחרה להמתין. התנאים שהציבה במאי לשינוי הדירוג נותרו בעינם: העלאה תישקל אם הצמיחה והתוצאות הפיסקליות יתבררו כטובות בהרבה מהתחזית, או אם יחול צמצום משמעותי ומתמשך בסיכון הגיאופוליטי. הורדה תגיע אם הביצועים הכלכליים או הפיסקליים ייחלשו בבירור.

ממשלת מעבר ותקציב המשכי עשויים לייצר גירעון נמוך מהצפוי, אך לא את השינוי המבני בצד ההכנסות שעליו הצביעה הסוכנות. כל עוד אין ממשלה ואין תקציב, קשה לראות את S&P משנה את עמדתה.