ארגון ה-OECD פרסם אתמול (ה') את הדוח הראשון שלו על IMEC, המסדרון הכלכלי שאמור לחבר בין הודו לאירופה דרך איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל. המסדרון הושק ב-2023, בתקופת ממשל ביידן, ומשלב קטעים ימיים ויבשתיים. ישראל וירדן אינן חברות בוועדת ההיגוי של שש המדינות, אבל שתיהן מוזכרות במפורש במזכר ההבנות שנחתם עם ההשקה.
את הדוח מימנה צרפת, וישראל ויוון הצטרפו למימון בהמשך. את המגעים בארגון ניהלו מטעם ישראל השגריר ל-OECD, שי כהן, ונציגת משרד האוצר בארגון, הילה גלוזמן. באוצר מסבירים שהדוח הוא יותר ממחקר: הוא ממפה את הפערים לאורך התוואי, ובכך משמש כלי להבאת משקיעים, בנקים וחברות.
לפני שניכנס לעובי הקורה נסביר שהמסדרון הזה הוא למעשה פתיחת ציר משמעותי של שינוע סחורות מהודו ואליה ועד אירופה. סוגיות פוליטיות וכלכליות כבדות משקל מסתובבות סביב הציר הזה שאמור להיות הפתרון למשברים במפרץ הפרסי ולמעשה לשינוי הימי של סחורות, אבל אם ישראל תיקח חלק בציר הזה, הרי שמדובר בבשורה משמעותית לכלכלה הישראלית ולחיוניות שלה עבור הכלכלה העולמית.
הדו״ח של ה-OECD למעשה ממפה את המסדרון הזה ומאפשר למקבלי ההחלטות לקבל החלטות מושכלות, אובייקטיביות שיקדמו את המהלך שהוא נשכיר - קריטי לכלכלה העולמית.
צוואר הבקבוק הירדני
לפי הדוח, הרכבות הן הרכיב החלש ביותר בתשתית המסדרון, וירדן היא "החוליה החסרה הקריטית ביותר". הממלכה כמעט אינה מחוברת ברכבת לשכנותיה, ורוחב המסילה בה (1,050 מ"מ) שונה מהתקן המקובל בישראל ובסעודיה (1,435 מ"מ). הפרויקטים שהוכרזו אינם כוללים חיבור ישיר בין ירדן לישראל.
גם בכבישים המצב מסורבל. במעבר נהר הירדן, הגדול מבין המעברים, נדרשת העמסה מחדש של הסחורה ממשאית למשאית, וזו מוסיפה עד שש שעות.
לפי הדוח, חציית ירדן מישראל ועד סעודיה נמשכת יומיים, והנהגים מבלים יותר זמן במעברי הגבול מאשר על הכביש. בצד הישראלי כבר אושרו שיפורים במעבר, שצפויים לקצר את זמני ההמתנה בתוך חמש עד שש שנים. מסקנת הדוח: הבירוקרטיה בגבולות היא מכשול גדול יותר מאיכות התשתית, ותיקונה יכול להניב רווח משמעותי בלי השקעות עתק.
ישראל בצמרת
בתחום הסחר ישראל מוצגת לצד צרפת, גרמניה ואיטליה כמדינה בעלת מערכות מתקדמות, והדוח ממליץ להשתמש במדינות האלה כעוגן לפרויקטי פיילוט. בנמלים, חיפה ואשדוד מחזיקים יחד כושר של 5.7 מיליון מכולות בשנה, מהן כ-2.6 מיליון פנויות כבר היום.
עם זאת, הדוח מזהיר שבהיקפי מעבר גבוהים יותר גם הם עלולים להפוך למגבלה, וממליץ להישען גם על נמלים במצרים, בלבנון ובסוריה, וכן על עקבה, אילת וג'דה. בתחום הרכבות מוזכרת תוכנית ״מחברים את ישראל״, שכוללת הכפלת המסילה מחיפה לבית שאן עד גבול ירדן ותושלם עד 2035.
לפי עבודה של אגף הכלכלן הראשי באוצר, תרומת המסדרון למשק הישראלי תסתכם במאות מיליוני דולרים, אולם גורמים אחרים באוצר מדברים על מיליארדים. באוצר מציינים כי ההשקעה הנדרשת מישראל קטנה, ונותר להשלים כ-15 ק"מ של מסילה לכיוון ירדן. בירדן, מנגד, כבר מינו שליח מיוחד, מזמינים עבודות ופנו לבנק העולמי בבקשת מימון.
הורמוז, עומאן וטורקיה
על רקע מה שמתרחש במצר הורמוז ובבאב אל-מנדב, הדוח מגדיר גיוון נתיבים כעדיפות אסטרטגית וממליץ לצרף את עומאן ואת מדינות הלבנט. בין היתר מוזכרת מסילה של 238 ק"מ בין אבו דאבי לנמל צוחר שבעומאן, בעלות של 2.5 מיליארד דולר. באוצר מדגישים כי בחינת חלופות אינה החלטה על שינוי התוואי.
הדוח מציין גם כי המסדרון מתמודד עם יוזמות מתחרות שעוקפות את ישראל, כמו החייאת מסילת החיג'אז שמקדמת טורקיה. באוצר אומרים כי טורקיה אינה נוכחת בעבודה על המסדרון ב-OECD, וכי גם ליוון ולהודו יש חשבון פתוח עם אנקרה. עם זאת, שם לא רואים בזה מרוץ מול טורקיה, אלא מרוץ בין מעצמות.
השלב הבא: אנרגיה
הדוח כבר כולל מדדים חדשים לחיבוריות אנרגטית ודיגיטלית, שטרם יושמו. ישראל יוזמת כעת את דוח ההמשך על אנרגיה ותממן אותו. הוא יעסוק בחיבורים עם קפריסין, יוון, ירדן ומצרים, וצפוי להתפרסם בתוך חצי שנה עד שנה. לפרויקט אין לוח זמנים מוגדר, ולכן, לפי ההערכה באוצר, המדינות שיקבעו עובדות בשטח הן שיובילו.
את הפעילות של ישראל שאמורה להפוך את ישראל לחלק מהציר העולמי הזה מובילים שגריר ישראל ל-OECD ונציגת משרד האוצר ל-OECD הילה גלוזמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו