ההתבטאויות של בכירי הממשל האמריקאי ובראשם סגן הנשיא ג׳יי די ואנס לפיהן המלחמה עם איראן הייתה גורם בהפסד של הרפובליקאים בבחירות מתפרשות בוול סטריט כסוג של מפנה ביחס של הממשל למלחמה עם איראן. פרשנויות נוספות על איתותים שהממשל ייתן עדיפות לפתרון דיפלומטי למשבר עם איראן מקבלות כעת ביטוי ישיר בשוק ההון.
מחיר הנפט - האירוע הגדול של המלחמה עם איראן - יורד בשיעור חד של יותר מ-8% לרמה של 88 דולר לחבית. מחיר הנפט מסוג ברנט שהוא גם המחיר שמשפיע על ישראל יורד ב-9% לרמה של 95 דולר לחבית. רמות מחירים אלו נראו בפעם האחרונה לפני חודש, כשהיו הערכות על כך שניתן להגיע להסכם עם איראן לקראת בחירות האמצע.
במקביל, ומטבע הדברים, נרשמות עליות שערים חדות בוול סטריט כשמדד דאו ג׳ונס עולה בכמעט 3% ל-53,276 נקודות, מדד s&p500 עולה ב-1.7% ל-7,697 נקודות ומדד נאסד״ק עולה ב-1.2%. מדד vix שקיבל את הכינוי "מדד הפחד" שמודד את סטיות התקן בבורסה, יורד בשיעור של 17% ומהווה גם סוג של אינדיקציה לדרך שבה המשקיעים מפרשים את תוצאות הבחירות בארה״ב.
"מעריכים שוק מניות גבוה יותר בארה"ב"
שמוליק קצביאן, האסטרטג הראשי בחדר העסקאות של בנק דיסקונט: "אנחנו מעריכים שוק מניות גבוה יותר בארה"ב בראיה חצי שנה, שנה קדימה. יחד עם זאת, תיתכן השפעה מובהקת ומתמשכת יותר ברמת הסקטורים".
לדבריו, "בטווח הקצר, הסיכון הוא לפגיעה בתמחור מניות הטכנולוגיה וה־AI. ההתנגדות להקמת מרכזי נתונים בשל צריכת החשמל, המים והקרקע הפכה לנושא פוליטי משמעותי גם ברמה המקומית. כך למשל ניצחון הדמוקרטים בבחירות למושל טקסס מגביר את החשש מעיכובים בפרויקטים, במדינה המהווה מוקד מרכזי להשקעות בתשתיות. יחד עם זאת נזכיר שכבר בתקופת המושל הרפובליקאי היוצא הוטלו מגבלות על מתן היתרים למרכזי נתונים עד להשלמת בדיקות של רשת החשמל ומשאבי המים, כך שמדובר בעיקר בסיכון להעמקת מגמה קיימת.
״נזכיר כי העיתוי רגיש במיוחד, כשהמשקיעים כבר מוטרדים מהיקף השקעות ההון העצום של ענקיות הטכנולוגיה ומהשאלה מתי ייצרו תשואה מספקת. הגבלות על הקמת מרכזי נתונים עלולות לפגוע בתחזיות ההכנסות של ספקי שבבים, שרתים ותשתיות, ולהחריף את הלחץ על מכפילי החברות״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו