הכספים יעצרו, המשק יקפא: ההשלכות המסתמנות של הפלונטר הפוליטי

לשיתוק הפוליטי שישראל עשוייה לגלוש אליו בחודשים הקרובים יש משמעות כלכלית קריטית בשני חלקים:

החלק הראשון הוא העובדה שבסבירות גבוהה, לא יהיה תקציב עד לחודש מרץ הקרוב - מה שאומר שעוברים לתקציב המשכי.

החלק השני של הדברים הוא שורה של רפורמות שיתעכבו וגם להן תהיינה השפעה כלכלית ומעל הכל, נושא תקציב הביטחון לא יפתר בפרק זמן סביר, מה שעלול להתגלות כבעל השפעה משמעותית על החיים הכלכליים.

נכון לרגע זה, ההערכה המרכזית היא שישראל תעבור בעוד חודשיים לתקציב המשכי. משמעות התקציב: לוקחים את תקציב 2026, מחלקים אותו ב-12 ועם זה עובדים. כלומר, לא לוקחים בחשבון שינויים דמוגרפיים, טעמים של הציבור ובטח לא התפתחויות. המשמעות של תקציב המשכי היא ריסון הוצאות הממשלה, שמירה על גירעון סביר אבל בלימה של כל אפשרות להתפתח כלכלית.

נגיד בנק ישראל נוהג לכנות תקציב המשכי ״טוב לגירעון, רע לצמיחה״: כל אפשרות לטיפול בבריחת המוחות, עידוד השקעות בבינה מלאכותית ובאמצעות זאת להגדיל את ההשקעות בישראל וכן הלאה - כל אלה ידחו להקמת הממשלה הבאה ולהעברת תקציב חדש. קשה לכמת את ההשפעה של התהליך הזה, אבל באופן עקרוני, לאור היקפי הכספים הקואליציוניים שעברו בתקציב 2026, תקציב המשכי לא יכלול את מרבית הכספים הקואליציוניים.

באופן עקרוני, הממשלה היוצאת העבירה בתקציב 2026 7.3 מיליארד שקל ככספים קואליציוניים ואותם גם צריך לחלק, אלה שהוטמעו בתוך בסיס התקציב - הם ימשיכו לעבור גם בתקציב המשכי וכאן מדובר על סדר גודל של 2.3 מיליארד שקל. החלק העיקרי הוא הכספים הקואליציוניים שלא הוטמעו בתוך בסיס התקציב והם מוערכים ב-5 מיליארד שקל ואלה יחסכו מהציבור בתקציב המשכי.

תקציב הביטחון: מצריך בדיקה - עם או בלי מערכה

חלק מרכזי ומשמעותי הוא נושא תקציב הביטחון, עם מערכת ביטחון שדורשת 40 מיליארד שקל נוספים עד לסוף השנה. נכון לעכשיו הכספים האלה אושרו על ידי נתניהו, אבל תהליך האישור מתוך תקציב המדינה אושר חלקית רק בנוגע ל-15 מיליארד שקל שהיו רזרבה בתקציב המדינה. 25 מיליארד שקל ממתינים למקור תקציבי.

רגע לפני הבחירות אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי מיד לאחר הבחירות הוא יפעל לפרוץ את התקציב כדי להעביר את הכסף למערכת הביטחון, אבל נכון לרגע זה לא ברור איך הדברים יקרו ואם בכלל.

תקציב הביטחון באופן עקרוני מחייב תהליכי חשיבה משמעותיים. ההערכות של הכלכלנים בבנקים הזרים שמסקרים את ישראל מדברות על תקציב שינוע של כ-200 מיליארד שקל בשנת 2027.

מערכה באיראן בהחלט תצריך תקציב בסדר גודל כזה, אבל גם ללא מערכה נוספת באיראן, צריך לבחון לעומק את תקציב הביטחון - שכן 200 מיליארד שקל בכל שנה וללא התוספת הנדרשת להצטיידות (400 מיליארד שקל לפי הממשלה היוצאת) עלול להיות הרסני לכלכלה (זאת ללא שינוי מבני בתוך משרדי הממשלה וללא תיעדוף יעדים תקציביים).

הרפורמות הכלכליות: מיליארדי שקלים ב"הולד"

מספר רפורמות ככל הנראה יתקעו, חלקן קריטיות וחלקן יכולות להמתין. אחת הרפורמות המשמעותיות שמצריכות חקיקה בכנסת (3 קריאות וועדות) זו הרפורמה של מע״מ דיגיטלי, כלומר - ההתחשבנות מול מע״מ אמורה להתבצע באופן מיידי במעמד העסקה ובאמצעות מערכת המחשב של העסק. הרפורמה הזו אמורה למנוע כמעט לחלוטין את תופעת החשבוניות הפיקטיביות, ואמורה להניב לקופת המדינה כמה מיליארדי שקלים מידי חודש.

רפורמה נוספת שנתקעת היא הרפורמה שקיבלה את השם ״פילאר2״, שלמעשה מיישרת קו עם הסכם בינלאומי עליו חתמה ישראל לפיו יהיה מס חברות מינימלי אחיד בכל מדינות המערב. המטרה: למנוע רישום של חברה במדינה שנחשבת למקלט מס, אבל הפעילות היא במדינה אחרת. באופן כזה אמורות מדינות המערב לחיסום בריחה של כסף וגם לזה אמורה להיות השפעה על תקציב המדינה.

בישראל עבר החוק הזה את ועדת הכספים כמה ימים לפני הבחירות, אך עדיין צריך להעביר אותו בכנסת ולהפוך אותו לחוק.