האם מטבעות דיגיטליים יכולים לספק לישראל חלופה למערכת הפיננסית המסורתית במקרה של סנקציות כלכליות? סקר בינלאומי חדש של חברת הטכנולוגיה הפיננסית פיוניר (Payoneer) מצביע על שינוי משמעותי באופן שבו עסקים ברחבי העולם מעבירים כספים, מקבלים תשלומים ומנהלים פעילות מסחרית בינלאומית.
לפי הסקר, שנערך בקרב 1,150 עסקים הפועלים בזירה הבינלאומית ומבצעים תשלומים חוצי גבולות בהיקף העולה על 50 אלף דולר בחודש, 63% מהעסקים כבר משתמשים במטבעות קריפטוגרפיים לפחות לצורך פעולה עסקית אחת. מדובר בשיעור משמעותי המעיד כי הקריפטו אינו משמש עוד רק להשקעות ספקולטיביות, אלא הופך בהדרגה לאמצעי תשלום במסגרת הפעילות העסקית השוטפת.
מהנתונים עולה כי 45% מהעסקים מקבלים תשלומים מלקוחות באמצעות מטבעות דיגיטליים, בעוד 33% משתמשים בהם לתשלום לספקים ולקבלנים. בנוסף, 52% מלקוחות פיוניר מעריכים כי יזדקקו ליכולות בתחום הקריפטו והנכסים הדיגיטליים כבר במהלך השנה הקרובה.
הנתונים מקבלים משמעות מיוחדת לנוכח הדיון בישראל על האפשרות לצמצם את התלות במערכת הבנקאית הבינלאומית. תשלומים באמצעות מטבעות דיגיטליים, ובעיקר מטבעות יציבים (Stablecoins), עשויים לאפשר העברת כספים בין מדינות במהירות גבוהה יותר ובעלויות נמוכות יותר, ללא צורך בכל שרשרת הבנקים המתווכים הנדרשת בחלק מההעברות המסורתיות.
עם זאת, קיימת הבחנה מהותית בין הפחתת התלות במערכות תשלומים מסורתיות לבין עקיפת סנקציות. גם עסקאות במטבעות דיגיטליים כפופות לחובות רגולטוריות, ובמקרים רבים נדרשת המרה למטבעות רגילים באמצעות גופים פיננסיים מפוקחים.
למעשה, 34% מהלקוחות הפעילים של פיוניר המשתמשים בקריפטו מציינים כי הקושי המרכזי הוא המרת המטבעות הדיגיטליים בחזרה למטבע מקומי. נתון זה ממחיש את המגבלות המעשיות של מערכת תשלומים המבוססת על קריפטו, במיוחד כאשר מדובר בסחר בינלאומי בהיקפים גדולים.
המחקר מצביע גם על קשר הדוק בין אימוץ מטבעות דיגיטליים לבין השימוש בבינה מלאכותית. 77% מהחברות כבר משלבות כלי AI במערכות הכספים והתפעול שלהן, ו-87% מעריכות שהטכנולוגיה תגדיל את הביקוש למוצריהן בשנתיים עד שלוש השנים הקרובות.
בקרב חברות שהטמיעו בינה מלאכותית במערכות הפיננסיות, שיעור השימוש בקריפטו מגיע ל-72%, לעומת 15% בלבד בקרב ארגונים מסורתיים.
מור ברזני, סגנית נשיא בכירה בפיוניר, מסבירה כי שתי הטכנולוגיות הופכות לחלקים משלימים של הכלכלה הדיגיטלית. לדבריה, הבינה המלאכותית מאפשרת לעסקים לפעול באופן אוטונומי ויעיל יותר, בעוד המטבעות היציבים עשויים להפחית את העלויות ואת משך הזמן הכרוכים בהעברות כספים בינלאומיות.
מבחינת ישראל, המשמעות היא שהאפשרות להרחיב את השימוש בקריפטו נשענת על מגמה עסקית קיימת. אולם השאלה המרכזית נותרת האם תשתיות תשלום דיגיטליות יוכלו להמשיך לתפקד גם תחת מגבלות פיננסיות בינלאומיות, ולא רק לשפר את יעילות הסחר בשגרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו