כל מי שעיניו בראשו הבין שמחירי הדלק עומדים לעלות ובשיעורים גבוהים אחרי העלייה של החודש שעבר. השאלה הגדולה היא בכמה האינפלציה צפויה לעלות בשל עליית מחירי הדלקים. הדלק, כידוע, משפיע על מגוון של תחומים נוספים ומכאן על רמת החיים, ואלו עשויים להכתיב את תגובת בנק ישראל בעניין הריבית.
מודי שפריר, אסטרטג השווקים הראשי בחדר המסחר בבנק הפועלים, אומר בשיחה עם "היום" שעליית מחירי הדלק מגולמת כבר בתחזיות האינפלציוניות לטווח של 12 חודשים קדימה. "ראינו לאורך כל התקופה האחרונה את מחיר הנפט עולה ואת הדולר מתחזק, ולכן כל הנחות העבודה שלנו היו שמחירי הדלק יעלו בשיעורים גבוהים. אני לא משנה את התחזיות קדימה שכן הן לוקחות בחשבון את חוסר הוודאות ואת הלחצים על מחירי הדלק".
לאמירה של שפריר יש משמעות גדולה שכן היא מתכתבת היטב עם דברים שאמר נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, בראיון ל"היום" לאחר הורדת הריבית האחרונה. ירון אמר אז כי כל החלטה על גובה הריבית תהיה תלויית נתונים, וכי הוא לוקח בחשבון את הטלטלות וחוסר הוודאות בשווקים, שנובעים משינויים גיאו-פוליטיים ומלחצים אינפלציוניים ברחבי העולם.
להערכת ירון ושפריר, בחודשים האחרונים קרו מספר דברים שהובילו לעליית המחירים: המתיחות במפרץ הפרסי שהעלתה את מחירי הנפט לאזור 100 דולר לחבית; שער החליפין של השקל מול הדולר. כאן לקח בנק ישראל סוג של סיכון כשהוריד את הריבית' בעוד בארה"ב הריבית עלתה' ופער הריביות בין ישראל לארה״ב נפתח ל-0.75%. פער ריביות שהולך וגדל בין ארה"ב לישראל גורם להתחזקות הדולר, שאם תימשך תידרוש את בנק ישראל להחלטה כיצד לסגור את הפער הזה.
בנק ישראל רצה להביא להתחזקות של הדולר מול השקל בעיקר כי זו דרכו לסייע ליצוא הישראלי ובעיקר לענף ההייטק שסובל מהתחזקות השקל. החלק הפחות נוח של הדברים הוא עליית מחירים של המוצרים המיובאים, ובראשם הדלק שרגיש מאוד לשערי החליפין.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שנמצא בתקופה פוליטת מאתגרת, צריך לקבל החלטה אם להוריד את הבלו או להסתכן במחיר שיא כל הזמנים לדלק דווקא בתקופת בחירות. נכון לרגע זה, לא נקבעה ישיבת עבודה של השר עם הדרג המקצועי לדון בדברים ובהשפעה של מחירי הדלק על הכלכלה, אולם הדברים עוד יכולים להשתנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו