זינוק פי שבעה: לאן הישראלים תורמים הכי הרבה ערב כיפור?

נתוני Jgive לקראת יום כיפור מצביעים על זינוק חד בנתינה ככל שמתקרבים לצום. בשבוע שלפני כיפור נרשמו יותר מ־24 אלף תרומות, כאשר לפי ניסיון העבר למעלה מ-11 אלף מהן יבוצעו בערב כיפור בלבד.

המשמעות היא שבערב כיפור קצב התרומות גבוה כמעט פי שבעה מיום רגיל והוא הופך לאחד מימי השיא של השנה בנתינה בישראל.

הנתונים משקפים גם שינוי באופן שבו ישראלים מקיימים את מנהג הכפרות. המנהג המסורתי, מתורגם להעברת כסף לעמותות ולסיוע ישיר לאוכלוסיות הזקוקות לכך.

ולאן הולך הכסף?

היעד המרכזי הוא רווחה וסיוע כלכלי הכוללים סיוע למשפחות, מזון, נזקקים וקשישים. לצד זאת בולטת בשנים האחרונות העלייה בתרומות המופנות לבריאות הנפש, טיפול ושיקום מפוסט־טראומה, תחום שבו היקף התרומות לקמפיינים גבוה פי 4.7 לעומת 2023.

מנגד, התרומות המיועדות לחיילים ולמילואים ירדו ב־52% לעומת השיא של 2024. כלומר, ביום שבו הישראלים פותחים את הכיס יותר מבכל יום רגיל, הכסף מופנה כיום פחות לצורכי החירום של המלחמה ויותר לצרכים האזרחיים שנשארו אחריה , קרי רווחה, טיפול ושיקום.

לדברי אורי בן שלמה מנכ״ל Jgive פלטפורמות התרומות: "יום כיפור הוא אחד מימי השיא של התרומות בישראל. בימים שלפני יום כיפור, עשרות אלפי ישראלים בוחרים לתרום לעמותות כחלק ממנהג 'פדיון כפרות'.

"הכוח של הרבה אנשים שתורמים סכומים, גם אם קטנים, מייצר אימפקט משמעותי. זה לא רק הסכום. כל תרומה היא גם עוד טפיחה על השכם שאותן עמותות ואותם פרויקטים מקבלים על הפעילות החשובה שלהם".

שלומי תורג'מן, מנכ"ל ZOOZ הוסיף: "לקראת יום כיפור אנו עדים להתחזקות משמעותית של רוח הנתינה והמעורבות החברתית. בתקופה הזו הציבור מגלה מודעות גבוהה יותר לעשיית טוב ולתרומה לקהילה, ועמותות רבות מנצלות את המומנטום ויוצאות בקמפיינים ייעודיים הקוראים לציבור לתרום ולהיות שותף לעשייה. מדובר בתקופה משמעותית עבור העמותות, אך גם בתזכורת לכולנו שהנתינה והאחריות החברתית הן ערכים שראוי לקחת איתנו גם הרבה אחרי יום כיפור."