הפדרל ריזרב מתקרב לנקודת הכרעה שעשויה לשנות שוב את כיוון המדיניות המוניטרית בארה”ב. נתוני האינפלציה לחודש אוגוסט, שפורסמו בסוף השבוע, חיזקו באופן משמעותי את ההערכות כי הבנק המרכזי יעלה את הריבית כבר בישיבתו הקרובה וייתכן שזה יהיה רק הצעד הראשון בסבב חדש של העלאות ריבית.
מדד המחירים לצרכן עלה באוגוסט ב-0.4% לעומת יולי וב-3.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה ונחשב למדד מרכזי לבחינת לחצי המחירים במשק, עלה ב-0.3% בחודש לעומת צפי לעלייה מתונה יותר של 0.2%.
בעקבות הנתונים זינקה ההסתברות שמעניקים השווקים להעלאת ריבית של רבע 0.25% בישיבת הפד הקרובה לכ-90%, לעומת כ-72% בלבד יום קודם. הריבית הפדרלית נמצאת כיום בטווח של 3.5%-3.75%.
הנתונים מציבים את יו”ר הפד קווין וורש בפני מבחן משמעותי. וורש אותת בחודשים האחרונים כי הבנק המרכזי לא יוכל להתעלם מלחצי אינפלציה מתמשכים, ובנאומו בג’קסון הול הדגיש את הצורך בביטחון שהאינפלציה אכן עושה את דרכה בחזרה לעבר יעד ה-2%. כעת, לאחר נתוני האינפלציה האחרונים, גובר הלחץ עליו לתרגם את המסרים הניציים לפעולה.
אלא שהעלאת הריבית בספטמבר עשויה להיות רק ההתחלה. איאן לינגן, מנהל תחום אסטרטגיית הריבית בארה”ב ב-BMO, מעריך כי העלאה של 0.25% בספטמבר עשויה להיות מלווה בהעלאות נוספות באוקטובר ובדצמבר. שלושה מהלכים כאלה יחזירו למעשה לאחור את הפחתות הריבית שבוצעו ב-2025, ויביאו את הריבית לטווח של 4.25%-4.5%. ג’וש הירט, כלכלן בכיר ב-Vanguard, הגדיר תרחיש של שלוש העלאות כנקודת מוצא "סבירה", אף שטווח האפשרויות רחב יותר.
עבור שוקי ההון, השאלה כבר אינה רק אם הריבית תעלה, אלא היכן תורגש הפגיעה החזקה ביותר. אחד ממוקדי הסיכון הוא מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית. ענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע סכומי עתק במרכזי נתונים, שבבים ותשתיות, ועלייה בעלויות המימון עלולה להפוך חלק מההשקעות לפחות כדאיות. תשואה של כ-5% על אג”ח ממשלת ארה”ב ל-10 שנים עשויה להוות נקודת מבחן משמעותית במיוחד לחברות הגדולות.
מוקד סיכון נוסף הוא שוק האשראי הפרטי, ובפרט החשיפה של חברות ביטוח הנשלטות בידי קרנות פרייבט אקוויטי לנכסים פיננסיים מסוכנים ופחות שקופים. תנודתיות חריפה בריבית עלולה ליצור הפסדים ואף להשפיע על המערכת הבנקאית.
לכך מצטרף גורם נוסף שמקשה על הפד - מחירי האנרגיה. המלחמה המתמשכת עם איראן העלתה את מחיר הנפט מעל 100 דולר לחבית, בעוד מחיר הדיזל בארה”ב חצה 6 דולרים לגלון. החשש הוא שהזינוק באנרגיה יחלחל בהדרגה למחירי ההובלה, הייצור והמוצרים לצרכן ויקשה עוד יותר על החזרת האינפלציה ליעד.
החלטת הריבית הקרובה עשויה לסמן יותר מהעלאה בודדת: היא עשויה להיות נקודת הפתיחה של שינוי כיוון נוסף במדיניות הפד, מסבב ההפחתות של 2025 לחידוש המאבק באינפלציה באמצעות ריבית גבוהה יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו