מי יעצור את הונאות ה-SMS? הקרב בין הבנקים למשרד התקשורת

איגוד הבנקים דורש ממשרד התקשורת לנקוט צעדים שעלולים לפגוע בניוד בין חברות הסלולר, שנחשב לאחד הנכסים המרכזיים בשוק התקשורת, כדי למנוע הונאות • משרד התקשורת: הצענו פתרונות שמקובלים על בנק ישראל, והבנקים מתנערים מאחריותם למניעת הונאות

הונאת פישינג (אילוסטרציה) , GettyImages
הונאת פישינג (אילוסטרציה) | צילום: GettyImages

פרסום ראשון: חילופי האשמות חריגים בחריפותם מתנהלים בימים האחרונים בין המערכת הבנקאית למשרד התקשורת. ההאשמות ההדדיות נוגעות לגל ההונאות באמצעות הודעות SMS שנשלחות לישראלים רבים וגורמות נזקים משמעותיים לציבור ולמערכת הבנקאית.

לפני שניכנס לחילופי ההאשמות, נסביר שאחת ההונאות הפופולריות בישראל (וככל הידוע גם בעולם) היא ניוד מספר טלפון מחברה לחברה, וכך למעשה הנוכלים משתלטים על הטלפון של אדם, מבצעים פעולות בכרטיסי האשראי ובחשבון הבנק ונעלמים. הבעיה היא שכשמתבצע ניוד של מספר טלפון מחברה לחברה, קוד האימות ששולחת חברת כרטיסי האשראי או הבנק מגיע למספר הנכון, אבל הוא עבר בעלות ועבר מפעיל, וכך למעשה הנוכל מקבל את ההודעה ומזדהה כאילו הוא בעל חשבון הבנק ומבצע את ההעברות הכספיות.

כשהלקוח מגלה את ההונאה, הבנק בודק ומגלה שנשלחה הודעת אימות שהתקבלה ואושרה - אבל על ידי הנוכל שהשתלט על מספר הטלפון. ואז, באופן תיאורטי, נשאלת השאלה מי אחראי להונאה ומי צריך, אם בכלל, לפצות את הלקוח.

הונאת פישינג, אילוסטרציה | צילום: GettyImages

הבנקים מבקשים למעשה ממשרד התקשורת לבצע מהלך כזה: כל מי שמנייד את מספר הטלפון הנייד שלו מחברה לחברה יצטרך לעבור זיהוי קפדני יותר לפני שהוא מקבל קודי אימות של חברות האשראי והבנקים. משרד התקשורת, לעומת זאת, טוען שמשמעות הדברים היא האטת קצב הניוד של מספרי סלולר, מה שיפגע בתחרות, כי מי שיעבור מחברה לחברה יהיה עם טלפון מוגבל לפרק זמן לא סביר - מה שיהווה חסם למעבר בין חברות הסלולר.

משרד התקשורת ובנק ישראל הקימו צוות שינסה לאזן בין התחרות בשוק הסלולר לגל ההונאות הבנקאיות, ואחד הפתרונות שהוסכמו על ידי כולם היה שמשרד התקשורת, תחת פיקוח קפדני של הגנת הפרטיות, יעמיד מאגר מידע ממוחשב לטובת הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. כך למעשה, כשהמערכת הבנקאית מזהה פעולה חריגה בכרטיס האשראי או בחשבון הבנק של לקוח, תהיה לה אפשרות לראות אם מספר הטלפון של הלקוח נויד בימים האחרונים, ואז להפעיל מנגנון אימות קפדני יותר מ-SMS. בדרך הזו תיסגר הפרצה של ההונאות באמצעות השתלטות על מספרי טלפון.

איפה הבעיה? כדי לבצע את התהליך הזה, משרד התקשורת דורש מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי לממן את השרת ואת התחזוקה שלו ולשלם עבור המערכות הממוחשבות שיבצעו את הצלבת הנתונים האלה ויפעילו מנגנון זיהוי קפדני יותר. הבנקים מצידם לא מעוניינים לשלם על התהליך הזה, שהוא יקר מאוד, ודורשים ממשרד התקשורת לעכב את הניוד של כל מספרי הטלפון בישראל וכך, לפחות לטענת משרד התקשורת, להקים חסם שיפגע באחת הרפורמות הגדולות שנעשו בישראל - רפורמת הניוד בסלולר.

למעשה, חילופי ההאשמות בין משרד התקשורת לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי נוגעים לאחריות להונאות האלה, כשלדברי גורמים במשרד התקשורת, הבנקים מתנערים מהאחריות שלהם למניעת הונאות ומטילים אותה על משרד התקשורת.

גורמים המעורים בפרטים מסרו ל"היום" כי קיימות טכנולוגיות ישראליות אצל חברות הייטק וחברות התקשורת שמאפשרות זיהוי לקוח ברמת אבטחה גבוהה מאוד, אבל הבנקים נמנעים מלהשתמש בהן בגלל העלויות שלהן. לדבריהם, הבנקים מעדיפים להשתמש במערכת ה-SMS שנמצאת בחלק האחרון של חייה, וכך למעשה המערכת הבנקאית עצמה יוצרת את הסיכונים ללקוח - סיכונים שניתן למנוע באמצעות מערכות מוכרות שנמצאות בשימוש כאן בישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר