כ-15 אלף ישראלים פוטרו מעבודתם במהלך הקיץ האחרון, אך עבור מחציתם אין מדובר באירוע חד-פעמי אלא בדפוס חוזר. ניתוח חדש של שירות התעסוקה מעלה כי תופעת "הדלת המסתובבת" פוגעת ברצף התעסוקתי ובזכויות הסוציאליות, בעיקר בקרב נשים, מבוגרים ועובדי הוראה.
הניתוח מצביע על ירידה מסוימת במספר מפוטרי הקיץ בשנת 2026, שעומד על כ-15 אלף עובדים לכל היותר. זאת בהשוואה לכ-20.1 אלף אשתקד וכ-15.8 אלף בשנת 2024. עם זאת בשירות התעסוקה מבהירים כי הנתון המרכזי הוא שיעור החזרתיות.
קרוב ל-49% ממפוטרי הקיץ הנוכחי פוטרו גם בקיץ שעבר, ויותר מ-36% מהם חוו פיטורים גם לפני שנתיים. מבט רחב מראה שמאז 2019 מצאו עצמם 37% מהמפוטרים בעונה זו בלשכת התעסוקה לפחות פעמיים.
תופעת הפיטורים העונתיים רחוקה מלהיות שוויונית ונשים מהוות 86% מכלל מפוטרי הקיץ. הפרופיל הבולט של העובד המפוטר משתייך למקצועות תומכי ההוראה, חינוך על-יסודי, ספורט וגידולי שדה.
למעשה שלושה מכל ארבעה דורשי עבודה שחוו פיטורים חוזרים מגיעים מענפים אלו. הניתוח הסטטיסטי מגלה פערים נוספים, כאשר הסיכון לפיטורים חוזרים מזנק ב-53% בקרב בני 55 ומעלה בהשוואה לעובדים צעירים, וגבוה ב-20% בקרב חרדים לעומת יהודים שאינם חרדים.
אף שעובדים אלו חוזרים למעגל העבודה מהר יותר מדורשי עבודה רגילים ומנצלים בממוצע רק כ-64 ימי אבטלה לעומת כ-132 ימים אצל השאר, המחיר הכלכלי כבד. השיטה מייצרת פגיעה מתמשכת בוותק, בהפרשות ובתנאים הסוציאליים. בשירות התעסוקה מסבירים שזיהוי קבוצת העובדים הזו מהווה שלב הכרחי בדרך לגיבוש מענים ממוקדים שיסייעו לצמצום התופעה.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש: "הנתונים מלמדים שהמשמעות של פיטורי הקיץ הינה הרבה מעבר לתופעה עונתית. הסיכון הגבוה לחזרתיות- בעיקר בקרב נשים עובדות במקצועות מסויימים, מדגיש שלמרות שמפוטרי הקיץ חוזרים בתוך זמן קצר למעגל העבודה, כאשר התופעה חוזרת, לאורך שנים נוצרת פגיעה מצטברת ברצף התעסוקתי, בהכנסה, בוותק ובזכויות הסוציאליות של העובדים״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו