טוב לכלכלה: היצוא הביטחוני בדרך להפוך למקור מימון מרכזי

עסקת היצוא הביטחוני ליוון בהיקף של 10 מיליארד שקלים היא חדשות טובות לכלכלה הישראלית, בשלושה פרמטרים.

החלק הראשון הוא כמובן העסקה עצמה, שתניב הכנסות לחברות הביטחוניות, ואלה יביאו איתן מיסים לקופת המדינה. החלק השני הוא נושא שער החליפין של השקל - העסקה תביא להזרמת מטבע חוץ לישראל, מה שיתרום ליתרות המט"ח של ישראל ולהתחזקות השקל. נזכיר את האמירה של מי שהיה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר ז"ל, שנהג להגיד שמטבע חזק משמעותו כלכלה חזקה.

החלק המורכב

החלק השלישי של הדברים הוא הרבה יותר מורכב, שכן הוא מדבר על תקציב הביטחון של ישראל, תקציב ששובר שיאים ומתחיל להכביד על הכלכלה הישראלית ועל היכולת להעביר תקציבים למשרדים אזרחיים.

באופן עקרוני, תקציב הביטחון טיפס עד ל־183 מיליארד שקלים (25 מיליארד שקל טרם אושרו), ומעבר לתקציב השוטף יש גם תקציב ההתעצמות שיעמוד על 350 מיליארד שקלים, שייפרסו על פני עשור, כפי החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו.

השאלה הגדולה שעולה מהחלטת נתניהו (החלטה שתאותגר על ידי הממשלה הבאה, כל ממשלה שלא תהיה) היא מה המקור התקציבי של הכסף הזה, שכן תוספת של 35 מיליארד שקל להתעצמות, בנוסף לתקציב הביטחון השוטף - זה כבר יותר מדי לכלכלה הישראלית.

מערכת הביטחון הציגה פתרון משלה למקורות הכסף של תקציב ההתעצמות, והתוכנית מדברת על יצוא ביטחוני שיניב 50 מיליארד שקל למדינה. התקציב הזה יופנה להתעצמות, כך שתקציב ההתעצמות מוצא לעצמו מקור "פנימי", שהוא לא תקציב המדינה השוטף, אשר מורכב מגביית המיסים והלוואות שהמדינה לוקחת.

הדרך ל־50 מיליארד

השאלה שעלתה מהתוכנית שהציגה מערכת הביטחון היא: איך היצוא הביטחוני יכול לגדול בעוד 50 מיליארד שקלים נטו בעשור? וכאן העסקה עם ממשלת יוון נותנת את התשובה. עסקה אחת, עם מדינה אחת, מניבה הכנסה של 10 מיליארד שקלים, ומכאן אפשר להתקדם.

מדינות אירופה החליטו על הגדלת ההשקעה שלהן בתקציב הביטחון ל־1.5% תוצר בממוצע, מה שאומר שבעשור הקרוב היקף ההשקעה של מדינות ידידותיות ברכש ביטחוני מישראל יגדל. ואם מסתכלים על העסקה עם ממשלת יוון, הרי שזו הדרך שהתעשיות הביטחוניות יוכלו לעמוד בתוכנית של מערכת הביטחון - להביא חלק מהכסף מיצוא ביטחוני.