"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לא הייטק: המומחה מעריך - אלה יהיו המקצועות המבוקשים ביותר בעוד 5 שנים
הכלכלן הראשי של חברת OpenAI טוען שהבינה המלאכותית לא בהכרח תחסל משרות - אלא עשויה להפוך דווקא את מקצועות הטיפול למבוקשים ומוערכים יותר מאי פעם • הנה הרשימה המלאה

לא הייטק: המומחה מעריך - אלה יהיו המקצועות המבוקשים ביותר בעוד 5 שנים

הכלכלן הראשי של חברת OpenAI טוען שהבינה המלאכותית לא בהכרח תחסל משרות - אלא עשויה להפוך דווקא את מקצועות הטיפול למבוקשים ומוערכים יותר מאי פעם • הנה הרשימה המלאה

0השמעה
ראיון עבודה (אילוסטרציה) , גטי אימג'ס
ראיון עבודה (אילוסטרציה) | צילום: גטי אימג'ס
[object Object]

בעוד שרוב השיח הציבורי סביב בינה מלאכותית מתמקד במשרות שעלולות להיעלם, הכלכלן הראשי של OpenAI, רוני צ’אטרג’י, מצביע על כיוון אחר לגמרי. לדבריו, בעוד כחמש שנים, חלק מהמקצועות המבוקשים ביותר לא יהיו בהכרח בתחומי התכנות או הפיתוח – אלא דווקא במקצועות הטיפול: אחיות, מורים, מטפלים בילדים, פיזיותרפיסטים, עוזרי בריאות ביתיים ועובדי בריאות הנפש.

כפי שדווח ב-NBC News, צ’אטרג’י מסביר שההשפעה של AI על שוק העבודה כבר מתרחשת, אך לא תמיד בדרך שמצפים לה. העובדים מתחילים לבצע בעצמם משימות שבעבר דרשו אנשים נוספים, והשינוי האמיתי בפרודוקטיביות עשוי להופיע בסטטיסטיקות רק בעוד 18 עד 24 חודשים.

ביקוש לתשומת לב אנושית. גננת בגן ילדים (אילוסטרציה) | צילום: Getty Images

עם זאת, הוא סבור שהסיפור המרכזי אינו רק מה ייעלם - אלא מה יגדל: לפי התחזית שלו, בכלכלה שבה הבינה המלאכותית הופכת ליכולת נפוצה וזולה, הביקוש לתשומת לב אנושית אמיתית רק יעלה.

כשהפרודוקטיביות תגדל וההכנסות הריאליות יעלו, יותר משפחות יוכלו להרשות לעצמן כיתות קטנות יותר, טיפול רפואי אישי יותר, תמיכה נפשית שוטפת וסיוע איכותי לקשישים ולילדים. במקביל, AI יוכל לקחת על עצמו חלק גדול מהעבודה האדמיניסטרטיבית - תיעוד, סיכומים ומעקב אחרי נתונים - ולשחרר בני אדם לעבודה שדורשת אמפתיה, שיקול דעת ואחריות.

הנתונים כבר מצביעים על מגמה דומה. מגזר הבריאות והסיוע החברתי מוסיף עשרות אלפי משרות מדי חודש, והתחזיות הרשמיות בארה”ב מדברות על כמעט שני מיליון משרות נוספות בעשור הקרוב. רק בתחום מטפלי הסיעוד הביתיים צפויה עלייה של מאות אלפי משרות, הרבה יותר מאשר במקצועות הטכנולוגיה.

עלייה של מאות אלפי משרות. אחות בבית החולים שיבא תל השומר (ארכיון) | צילום: אפרת אשל

צ’אטרג’י מציג חזון שבו מקצועות הטיפול זוכים לא רק לביקוש גבוה, אלא גם לכבוד, לשכר הוגן ולתנאי עבודה סבירים. לדעתו, זה לא תרחיש אוטופי בהכרח אלא תוצאה אפשרית של שילוב בין עלייה בפרודוקטיביות, שינוי בהעדפות הציבור, והבנה שהתשומת לב האנושית היא משאב שנשאר נדיר גם בעידן הבינה המלאכותית.

במילים אחרות: בזמן שרבים מחפשים את המקצוע “של העתיד” בעולם הטכנולוגיה, הכלכלן הראשי של אחת מחברות הבינה המלאכותית המובילות בעולם מצביע על כיוון אחר לגמרי – בחזרה לבני אדם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו