"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תופעת ההברחות מהרשות הפלסטינית - שמסכנת גם את בריאות הציבור

מאז הטלת המס על משקאות ממותקים, שכבר הוסר, פורחת התעשייה הבלתי חוקית • החשש: פרט לנזק הכלכלי הגבוה, לא תהיה יכולת לפקח על המוצרים המשווקים ברחבי ישראל

| עודכן:
0השמעה
מעבר ג'למה , גיל אליהו-ג'יני
נזק של מאות מיליוני שקלים בשנה למשק (ארכיון, לצילום אין קשר לכתבה) | צילום: גיל אליהו-ג'יני

תופעת הברחת המשקאות ממותקים מהרשות הפלשתיניות ממשיכה להתרחב בישראל. לתופעה זו השפעות כלכליות, שכן מדובר בהפסד הכנסות ממיסים.

תפיסת ענק בחניון בבני ברק: 375 אלף ביצים מוברחות מהרשות הפלסטינית // המועצה לענף הלול

תחילת התופעה התחילה בעקבות המס על המשקאות הממותקים אשר הוטל בינואר 2022. עם זאת, יש לציין כי מס זה בוטל.

יש לציין כי לאחר הטלת המס על המשקאות הממותקים פורסם ב"היום" כי הטלת המס צפויה להגביר את תופעת ההברחות מהרש"פ ולפגוע בכלכלה ובבריאות הציבור בישראל.

כעת, על רקע חשיפת פרשת מרמת הענק וניפוח היקפי המיחזור שבכותרות עולה כי מדובר בביטוי נוסף, שנוצר בעקבות הפערים הרגולטוריים והאכיפתיים בין ישראל לרשות הפלסטינית. מדובר במנגנון כלכלי הפועל במשך שנים בהיקפים עצומים ומייצר בסיס להברחות, העלמות מס וניצול מנגנוני הפיקדון והמיחזור.

כבר בשנת 2021 התריע מבקר המדינה מפני התופעה ותיאר את מנגנון "הדלת המסתובבת", שבמסגרתו מאות מיליוני מכלי משקה המיועדים לצריכה ברשות הפלסטינית חוזרים בפועל לשוק הישראלי. על פי נתוני הדו״ח אז, כ-300 מיליון מכלי משקה שיובאו לרשות הפלסטינית הוברחו חזרה לישראל ונמכרו כאן תוך עקיפת מנגנון הפיקדון.

לצד היקפים אלו, קיימות הערכות בתעשייה הישראלית שלפיהן לשוק הישראלי מחלחלים גם מכלי משקה המיוצרים ברשות בהיקף הגבוה פי שלושה, קרי של למעלה ממיליארד מכלי משקה, מה שמגדיל משמעותית את ממדי התופעה.

כאמור, תקופת מס המשקאות הממותקים היוותה נקודת שיא מבחינת הכדאיות הכלכלית של ההברחות. הפער שנוצר בין מחירי המשקאות בישראל לבין המחירים ברשות הפלסטינית הפך את ההברחה לעסק רווחי במיוחד והוביל להתרחבות השוק הבלתי מפוקח.

בפועל נוצרה תחרות בלתי הוגנת מול היצרנים והיבואנים הפועלים כחוק, כאשר מוצרים מוברחים נמכרים ללא תשלום פיקדון, ללא דיווח ותשלום מע"מ ומס הכנסה ובתקופה הרלוונטית גם ללא תשלום מס המשקאות.

תחרות בלתי הוגנת מול היצרנים והיבואנים | צילום: GettyImages

מעבר לפגיעה הכלכלית, מדובר גם בסוגיה של בריאות הציבור והגנת הצרכן. מוצרים המוחדרים לישראל באמצעות ערוצי הברחה אינם כפופים תמיד לאותם מנגנוני פיקוח ובקרה החלים על מוצרים המשווקים כחוק. המשמעות היא פגיעה ביכולת המדינה לוודא עמידה בדרישות סימון, איכות ובטיחות, לצד אובדן יכולת מעקב ואכיפה אפקטיבית.

מהערכות בענף עולה כי הנזק המצטבר למשק מוערך במאות מיליוני שקלים בשנה, כתוצאה מאובדן דמי פיקדון, הכנסות ממסים ותשלומים נוספים לקופת המדינה.

יש לציין כי מאז ביטולו, מחירי המשקאות הממותקים ירדו במעט, אך לא בשיעור המיסוי המלא ולכן פער המחירים עדיין נותר גדול. בנוסף, מאז היו עליות מחירים בענף המשקאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר