"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי הנאום הראשון של יו"ר הפד החדש: עלייה חדה בסיכויים להעלאת ריבית בארה"ב כבר בספטמבר

יו”ר הפדרל ריזרב קווין וורש ניצל את נאומו הראשון בג’קסון הול כדי להעביר מסר ניצי במיוחד: האינפלציה עדיין גבוהה מדי והתנאים הפיננסיים אינם מרסנים מספיק את הכלכלה • השווקים הגיבו במהירות והעלו משמעותית את ההסתברות להעלאת ריבית כבר בספטמבר • עכשיו העיניים נשואות לנתוני התעסוקה והאינפלציה שיפורסמו לפני החלטת הריבית

| עודכן:
0השמעה
סוחר בבורסה בניו יורק , AFP
סוחר בבורסה בניו יורק | צילום: AFP

המאבק של הפדרל ריזרב באינפלציה חוזר למרכז הבמה. יו”ר הבנק המרכזי האמריקאי, קווין וורש, אותת אתמול (שישי) כי הפד עשוי להידרש להעלות את הריבית אם לא תירשם בקרוב התקדמות משמעותית בירידת האינפלציה. הדברים מציבים את החלטת הריבית הקרובה, ב-15–16 בספטמבר, כאחת ההחלטות החשובות ביותר של הפד בתקופה האחרונה.

בנאומו בכנס השנתי של הבנק המרכזי בג’קסון הול, הראשון שלו כיו”ר הפד, הבהיר וורש כי מבחינתו יעד האינפלציה של 2% נותר יעד קשיח. לדבריו, הפד צריך להיות משוכנע שהאינפלציה הבסיסית מתקדמת לעבר היעד “באופן ברור ובקצב מספק”. אם לא, אמר, לבנק המרכזי “יש עבודה לעשות”.

המסר נתפס בשווקים כניצי במיוחד. וורש אמנם נמנע מלהתחייב להעלאת ריבית בספטמבר, ואף הדגיש כי דבריו אינם מהווים הכוונה מוקדמת למדיניות העתידית, אך המשקיעים מיהרו לתמחר מחדש את מסלול הריבית. לאחר הנאום עלתה ההסתברות המשתקפת מהשווקים להעלאת ריבית של רבע נקודת אחוז בספטמבר לאזור 55%–60%, לעומת כ-35% בלבד יום קודם לכן.

הסיבה המרכזית לשינוי היא האינפלציה. מדד ה-PCE, מדד המחירים המועדף על הפד, עלה ב-3.7% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי, רחוק מאוד מיעד ה-2%. וורש אמר כי ההתקדמות שנרשמה בשנתיים האחרונות הייתה צנועה וכי הנתונים אינם מצביעים מבחינתו על שיפור משמעותי במגמות האינפלציה הבסיסיות.

במקביל, הכלכלה האמריקאית אינה משדרת סימנים ברורים של חולשה שיחייבו את הפד להימנע מהידוק נוסף. וורש הצביע בין היתר על השקעות חזקות של החברות, ובראשן ההשקעות העצומות בתשתיות בינה מלאכותית. ההשקעות העסקיות בציוד ובנכסים בלתי מוחשיים צומחות בקצב של כ-9%, המהיר ביותר מאז 2021, כאשר יותר ממחצית מהגידול בהשקעות ההוניות השנה מיוחס לבום ה-AI.

מבחינת וורש, הנתונים האלה מקשים לטעון שהמדיניות המוניטרית הנוכחית מרסנת באופן משמעותי את הפעילות. שוק העבודה נמצא לדבריו בסביבה התואמת תעסוקה מלאה, רווחי החברות במדד S&P 500 עלו ביותר מ-20% בשנה האחרונה ומרווחי האשראי נמצאים סמוך לרמות שפל היסטוריות.

השווקים הגיבו בהתאם. תשואות האג”ח הממשלתיות בארה”ב עלו, הדולר התחזק ושוק המניות נחלש. תשואת האג”ח לשנתיים, הרגישה במיוחד לציפיות הריבית, עלתה לכ-4.36%. מדד נאסד”ק ירד בכ-0.5%, ומדד ראסל 2000, הכולל חברות קטנות ורגישות יותר לעלויות המימון, איבד כ-1.4%.

אבל הקרב על ספטמבר עדיין רחוק מלהיות מוכרע. לפני החלטת הפד יפורסמו כמה נתונים קריטיים: דו”ח התעסוקה של אוגוסט ב-4 בספטמבר, מדד המחירים ליצרן ב-10 בספטמבר ומדד המחירים לצרכן ב-11 בספטמבר. הפתעה כלפי מטה באינפלציה עשויה להוריד במהירות את האפשרות להעלאת ריבית, בעוד שנתון גבוה מהצפוי עשוי להפוך אותה לתרחיש המרכזי.

המשמעות היא שהפד מגיע לספטמבר כשהוא נמצא שוב בצומת: כלכלה חזקה ובום השקעות ב-AI מצד אחד, ואינפלציה עיקשת מצד שני. המסר של וורש מג’קסון הול היה ברור – כל עוד האינפלציה אינה חוזרת באופן משכנע לעבר 2%, האפשרות להעלאת ריבית נשארת על השולחן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר