"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מי מממן את מסעות הרכש של הישראלים? "החוב הפרטי זינק ב-4 מיליארד שקל"
נתוני חברות כרטיסי האשראי חושפים כיצד מממנים הצרכנים את העלייה ברמת החיים, הטיסות לחו"ל והרכבים החדשים • בעוד הבנקים שומרים על שמרנות, חברות האשראי מספקות מיליארדים בהלוואות • בנק ישראל טרם מזהה עודף אשראי, אך סיכון כלכלי ממשי מתגבש מתחת לפני השטח
מסעות הרכש של הישראלים. צילום: Getty Images

מי מממן את מסעות הרכש של הישראלים? "החוב הפרטי זינק ב-4 מיליארד שקל"

נתוני חברות כרטיסי האשראי חושפים כיצד מממנים הצרכנים את העלייה ברמת החיים, הטיסות לחו"ל והרכבים החדשים • בעוד הבנקים שומרים על שמרנות, חברות האשראי מספקות מיליארדים בהלוואות • בנק ישראל טרם מזהה עודף אשראי, אך סיכון כלכלי ממשי מתגבש מתחת לפני השטח

ניצן כהן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הישראלים ממשיכים להגדיל את היקף הצריכה בנסיעות לחו"ל ובקניונים, אך הנתונים מלמדים כי המימון לכך מגיע ברובו מהלוואות. בשנה החולפת גדל היקף החוב הפרטי לחברות כרטיסי האשראי ב-4 מיליארד שקל, והגיע ל-31.4 מיליארד שקל נכון לסוף חודש יוני.

אף ששיעור האבטלה בישראל נמוך ומגמת השכר בעלייה, נתונים אלה אינם מסבירים לבדם את היקף הקניות והטיסות. מניתוח הדוחות הכספיים של חברות כרטיסי האשראי עולה כי הן הגורם המרכזי המממן את התנהגות הצרכנים באמצעות הלוואות ייעודיות לצריכה.

תשלום בכרטיס אשראי במסופון, צילום: Getty Images

באופן מסורתי, הבנקים נמנעים מהעמדת היקפים גדולים של אשראי צרכני בשל הסיכון הגבוה הכרוך בו, שדורש גביית ריביות גבוהות בהתאם. לתוך החלל הזה נכנסו חברות כרטיסי האשראי. החברות שהאיצו את קצב מתן האשראי בשיעורים הגבוהים ביותר הן מקס (MAX) וישראכרט, בעוד כאל העמידה הלוואות לצריכה בהיקף של מיליארד שקל. סך החובות של הציבור לחברות הללו עלה כאמור מ-27.4 מיליארד שקל ביוני אשתקד ל-31.4 מיליארד שקל השנה.

מגזר משמעותי נוסף שצומח על בסיס אשראי הוא שוק הרכב. חברות אשראי חוץ-בנקאיות מעמידות הלוואות לרכישת מכוניות חדשות, ולרוב מוכרות את תיקי ההלוואות לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים. חברת מקס העמידה הלוואות בהיקף של 1.1 מיליארד שקל לרכישת כלי רכב, וסך תיק ההלוואות שלה בתחום מגיע ל-5.1 מיליארד שקל. ישראכרט העמידה בשנה האחרונה הלוואות רכב בסך של יותר מ-400 מיליון שקל, וכאל סיפקה הלוואות בהיקף של כ-600 מיליון שקל.

חברת "מקס" העמידה הלוואות בהיקף של 1.1 מיליארד שקל לרכישת כלי רכב. רכבים חדשים בנמל אילת, צילום: בן אבו בן

הדוחות מצביעים גם על עלייה בהוצאה החודשית השוטפת של הצרכנים. לקוחות כאל המחזיקים בכרטיס בנקאי מוציאים בממוצע 5,107 שקל בחודש (עלייה של כ-100 שקל מהשנה שעברה), ולקוחות ישראכרט מוציאים 4,892 שקל (עלייה של 154 שקל). בכרטיסים החוץ-בנקאיים ההוצאה הממוצעת נמוכה יותר, ועומדת על כ-3,300 עד 3,500 שקל בחודש בחברות השונות, נתון שנותר יציב יחסית או רשם עליות קלות בלבד.

לפי נתוני בנק ישראל, נכון לעכשיו לא קיים בישראל עודף אשראי חריג, צילום: אורן בן חקון

התבססות המשק על צריכה ממומנת אשראי מהווה מנוע צמיחה בטווח הקצר, אך טומנת בחובה סיכונים. לפי נתוני בנק ישראל, נכון לעכשיו לא קיים בישראל עודף אשראי חריג, והבנקים אף החלו לחזור בהדרגה לשוק ההלוואות הצרכניות בחודשים האחרונים. עם זאת, התגברות התיאבון לסיכון מצד הגופים המממנים, לצד הגידול העקבי בחובות משקי הבית, עלולים לייצר בהמשך משבר כלכלי משמעותי אם המגמה תימשך ללא בקרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...